דיכאון אחרי לידה - תופעה הפוגעת באחת מתוך 8-10 נשים
מדענים טוענים כי הצליחו לזהות שני גנים, שיכולים לנבא בוודאות של 85% מי עתידה לסבול מדיכאון אחרי לידה, וכי בתוך כשנתיים ניתן יהיה לאתר את הנמנות עם קבוצת הסיכון ללקות בתופעה, וכך להעניק להן תשומת לב מיוחדת ולטפל בהן במהירות וביעילות אם אכן יפתחו סימנים של דיכאון, תופעה הפוגעת באחת מכל 8-10 נשים אחרי לידה. בחלק מהמקרים, נשים הנמצאות בסיכון מוגבר מקבלות טיפול תרופתי מונע כבר במהלך ההריון, והבדיקה החדשה עשויה להגביר את הדיוק שבהחלטה האם להתחיל טיפול שכזה.
דיכאון אחרי לידה יכול להופיע ימים ספורים אחרי הלידה, אבל גם כמה חודשים אחריה. במקרים רבים, התחושות שהאישה חווה מפורשות בטעות כקושי להסתגל למצב החדש או תגובה לעייפות הרבה שמזמנת ההורות לתינוק חדש, ומכיוון שבחלק מהמקרים התפקוד הטכני היומיומי של האישה לא נפגע, לעתים עובר זמן רב עד שאישה שלקתה בדיכאון מאובחנת ומקבלת עזרה, בין אם בשיחות או בטיפול תרופתי מתאים. "דיכאון אחרי לידה עלול להזיק מאוד לאמא ולתינוק כאחד", אמר לדיילי מייל ד"ר זאכרי קמינסקי, מוביל המחקר שבו התגלו הגנים המנבאים את התפתחות התופעה. "מעבר לקשיים בהיקשרות הראשונית לתינוק, ישנן גם השפעות ארוכות טווח. כיום יש לנו אמנם ידיעה מסוימת באשר לקבוצות סיכון שמגדילות את הסיכוי של האישה לסבול מדיכאון אחרי לידה, אולם בדיקה כזו תאפשר לנו לאתר גם נשים שלא נמנות עם אחת מהקבוצות הללו, ולדייק יותר באבחנות שלנו".
במהלך המחקר נלקחו דגימות גנטיות מ-52 נשים הרות, ומופו שני הגנים הרלוונטיים. ב-85% מהמקרים הבדיקה הצליחה לנבא מי מהנשים תסבול מדיכאון אחרי לידה. כאשר שוקללו גם נתונים נוספים מתיקה הרפואי של האישה, כמו דיכאון אחרי לידה במשפחה הקרובה וההיסטוריה הנפשית שלה, הגיעה רמת הדיוק ל-96% - נתון מרשים במיוחד כאשר מדובר בבריאות הנפש, שמטבעה קשה יותר למדידה מליקויים פיזיים אחרים.
הבדיקה יכולה למנוע מהנשים ומסביבתן הרבה סבל
"כיום הכלים העומדים לרשותנו באבחון ובניבוי דיכאון הם השתייכות לאחת מקבוצות הסיכון: נטייה משפחתית, היסטוריה של דיכאון בכלל (שמעלה את הסיכון לדיכאון אחרי לידה מ-10% ל-30%) ושל דיכאון אחרי לידה בלידות קודמות (שכבר מקפיץ את הסיכון ל-50%). גם נשים שלקו בדיכאון במהלך ההריון, או פיתחו תגובה נפשית קשה לגלולות או נטייה לתסמונת קדם וסתית קשה נחשבות כמי שיש לפקוח עליהן עין מקרוב. ישנם גם גורמי סיכון משוערים שלא נחקרו דיים, כמו נשים שעברו לידה בניתוח קיסרי או נשים שאין להם מערכת תמיכה מספקת אחרי הלידה, וישנו כמובן שאלון אדינבורו, שמועבר בטיפות החלב אולם לא נחשב ככלי אמין במיוחד. לכן, אם אכן יפותח כלי מדעי יעיל, שיעזור לנו למפות בדיוק רב עוד יותר נשים המועדות ללקות בדיכאון, נוכל לתת לנשים מענה טוב יותר עוד לפני שהן מפתחות תסמינים קשים, ולמנוע מהן ומסביבתן הרבה סבל".
>> דכאון או דכדוך: איך תזהי?
>> אני לא סולחת לעצמי על הדיכאון אחרי לידה