חבורה של הריוניות רוכנות על שולחנות שרטוט. הן משרטטות צורות בעזרת סרגלים מיוחדים, מותחות בדים וגוזרות אותם במספריים ענקיים. אחר כך הן ניגשות למכונות התפירה, מתיישבות, לא לפני ששחררו אנחה (בכל זאת, חייבים) ומתחילות להריץ שורות של תפרים, עד שמתחת ידיהן יוצאים מכנסיים בגזרה הריונית, חולצות עם מקום לבטן ושמלות שהן עיצבו בעצמן.
זה לא ריאליטי משונה במיוחד, וגם לא סווט שופ אקסטרה-אכזרי. מדובר בסדנת תפירה לחובבות, או בקיצור: קורס שמתאים גם למי שבחיים לא החזיקה חוט ומחט, אבל ממש לא מרוצה ממה שלאופנת ההריון יש להציע לה ומחפשת פתרונות יצירתיים.
כל מה שצריך זה סרגל
ישראל היא דווקא מעצמה בתחום אופנת ההריון. כל כל מה שקשור בפריון, ילודה וילדים, המבחר הציוני עצום והתעשייה הישראלית נחשבת לשם דבר. ועדיין, יש הריוניות שלא מוצאות את עצמן בחנויות ההריוניות, או שיצר הקינון שלהן שולח אותן לעשות מרתה סטיוארט, ולדבוק בתוצרת עצמית גם בתחום האופנה.
אחרות באות כדי להבטיח לעצמן תחביב פרודוקטיבי לחופשת הלידה, כזה שלא כולל רביצה בבתי קפה ושנ"צ בכל הזדמנות. אילנה ברטל, בעלת בית ספר למקצועות האופנה, מצאה שיטה שמאפשרת גם להריוניות שלא ידעו לתפור בעצמן כפתור לעצב לעצמן מלתחת הריון שלמה, וגם ליישם את הכישורים החדשים ולתפור בגדים לתינוק החדש לגמרי לבד.
לאילנה עצמה דווקא יש ניסיון לא מועט בתחום. היא למדה לתפור כבר כתלמידה בבית הספר ("כשעדיין היה צריך להפעיל את מכונת התפירה עם דוושות"), ובהמשך למדה בשנקר. בהמשך התמחתה בתפירת שמלות כלה, תפירה עילית ודיגום חופשי, אבל כאשר פתחה את כיתת התפירה שלה, שהפכה לימים לבית הספר, היא חיפשה שיטה שתעזור למי שלא בחרה בתפירה כמקצוע, ולא שולטת ברזי התכים הנסתרים וחיתוך הצווארון. את שיטת AB היא מצאה בסלוניקי שביוון, והבינה את הפוטנציאל הגלום בה עבור הריוניות שוחרות אופנה אך נעדרות ניסיון, שאין להן זמן או יכולת ריכוז ללמוד את כל התורה.
"שיטת AB היא בעצם פטנט שמבוסס על סרגל מידות, שפותח את הדרך עבור כל מי שרוצה לעצב ולתפור לעצמו", מסבירה אילנה. "בדרך כלל, משלב הרעיון לבגד ועד שמתחילים לתפור אותו יש שלב שבו הרוב נשברים. צריך לקחת מידות מדויקות מהגוף, ואז יש סדרת חישובים ונוסחאות, שכל קשר בינם לבין יצירתיות מקרי בהחלט. עם הסרגל, זה שונה לחלוטין. הוא בעצם עושה בשבילך את רוב העבודה, ותוך עשר דקות אפשר להגיע משלב הרעיון לשרטוט מוכן, ולהתחיל לגזור".
אילנה מספרת על לא מעט הריוניות שמגיעות לסדנה אחרי שהתייאשו מחיפושים אחרי בגדים בקונפקציה. "כמובן שיש בגדי הריון יפים וטובים, אבל בגד שאת קונה בחנות צריך להתאים למכנה המשותף הכי רחב, וזה אף פעם לא כמו בגד שאת ממציאה, מתכננת ותופרת לעצמך לבד. מלבד זאת, כשאת מעצבת לעצמך את יכולה להתאים את הבגדים לשינויים התכופים שהגוף עובר בהריון, הרי תוך חודש הגוף יכול לקבל צורה אחרת לגמרי".
"פשוט לא מצאתי בגדי הריון"
באופן טבעי, היא בהחלט מבינה ללב ההריוניות שמגיעות לסדנה. "בהריונות שלי עדיין לא היו ממש בגדי הריון בארץ, ודי סבלתי. העתקתי גזרות ותפרתי בעצמי, ואני חייבת להודות שלא יצא לי כמו שצריך. אחרי הרבה ניסיונות הצלחתי לעשות ממש מעט בגדים שאהבתי, והייתי מכבסת ומייבשת מהר כדי שיהיה לי מה ללבוש גם למחרת".
"יש גם נשים שמגיעות ללמוד כדי שיהיה להן מה לעשות בחופשת הלידה. למשל, יש לי כמה וכמה תלמידות שנוהגות לתפור לעצמן בגדים, ומהשאריות לתפור בגד תואם לתינוק. הן מספרות שאנשים עוצרים אותן ברחוב, זה משהו שאי אפשר למצוא בחנויות", היא משתפת.
לירון מתתיה, בת 32, סיימה לפני שבועיים קורס AB. היא בשבוע ה-28 להריונה הראשון, ובאביב היא צפויה ללדת בן. בגדים לתינוק היא עוד לא הספיקה לתפור, אבל לפחות חלק ממלתחת ההריון שלה היא יכולה לזקוף לזכות עצמה. "אני עובדת במעבדה ביו-טכנולוגית, ולמרות שאמא שלי תופרת במקצועה, מעולם לא הייתה לי גישה לתחום. אני חושבת שההריון נתן לי פוש רציני בכיוון – לא כי לא מצאתי בגדי הריון, אלא כי זה שינוי בחיים, וכמובן: כי אני רוצה לתפור לילד שלי דברים לחדר, וילונות וקישוטים". לירון מתכננת ליישם את הידע שצברה בעיקר בחופשת הלידה, מכיוון ש"אני לא טיפוס שמסוגל לא לעשות כלום, תמיד חייבת שתהיה לי תעסוקה, וזה סוג של תכנית גיבוי".
"אף פעם לא ניסיתי לתפור בשיטה אחרת, אז אין לי למה להשוות, אבל אם מישהי כמוני, בלי שום ידע או ניסיון קודם, כבר הצליחה לתפור לעצמה חולצה, חצאית ושמלה, זה באמת לא מסובך", היא מסכמת.
אם עשה לך חשק, כל הפרטים כאן