כמו כל פעילה בתא טרור גם אני מתכוננת ליום הדין, מחמשת את הפריזר באוכל מוכן, רוכשת אמל"ח בסופרפארם ומשננת דרכי מילוט לחדרי יולדות. היצירה המוּפתית "הלוחשת לתינוקות" נחשבת לשם דבר אצלנו בארגון ואחרי שקראתי כמה עמודים מספרה המאלף, החלטתי להעביר את הכבוד לסגן מפקד התא.
- "זה מאוד קשה מה שאת מבקשת", מתלונן עומר, "כל פעם אני קורא כמה עמודים ונרדם"
- "בדאעש היו שורפים אותך על זה"
- "מה אמרת?"
- "אמרתי אל תהיה כזה"
- "את קראת את הספר בכלל?" הוא שואל
- "זה חומר קריאה חשוב ומרתק"
- "קראת?"
- "אני הקפאתי קישים"
"יו איך ירדה לך הבטן", אבחנה הקופאית בסופר השכונתי. "תנו לה לעבור, שלא תלד לנו פה", שלושה גברים זזים אחורה מבועתים. "ספרי לי על המבצעים שלכם", ביקשתי לתדהמת הנוכחים. "ספרי לי הכל".
כנראה שרגע האמת מתקרב, הרהרתי כשצחצחתי שיניים וירקתי לעצמי על החולצה - הרגל חדש עקב חוסר גישה לכיור. באמת הבטן למטה, מוכנה לשגר אותי אל שארית חיי, ואני עדיין בהכחשה. קונה מה שצריך, ממלאת אחר ההוראות, אבל הלב, הלב במזרח ואנוכי בסוף מערב וכשאני אומרת מזרח אני מתכוונת תאילנד. כרגע אני שם בביקיני ובטן שטוחה, דופקת צ'ייסרים של משהו עם קוקוס. ואני לא לבד, גם החתולה שלנו חיה בסרט. מקפצת בין העגלה לשידת ההחתלה, היצורה האומללה בטוחה שהחלטנו לפנק אותה כך פתאום ולרכוש לה המוני מתקנים. עוד מישהי עומדת להתרסק לתוך שובר הגלים של המציאות.
- "נראה לי שאלד בשבועיים הקרובים", בישרתי לעומר
- "אני יודע, את בחודש תשיעי"
- "אז בוא נטוס לתאילנד"
- "אסור לך לטוס עכשיו"
- "שיו, אתה כזה חמוד"
- "כן?", שאל בחשש
- "כן, זה חמוד להזמין אותי לפרידה מהרווקות ביום עיסוי זוגי בספא התאילנדי של מלון הילטון. במקום טיסה... ממש חמוד".
וככה הזמנתי את עומר להזמין אותי לטיפול זוגי שעולה כמו סלקל שווה - שער ההמרה הנוכחי שלי. תינוקי יסתדר, אמא צריכה רגע. בכניסה לספא המושקע קיבלו את פנינו תאילנדיות מחייכות, שנתנו לי המון כבוד, כי כמו אצל שכנתן ההודית, גם בתאילנד מכבדים פרות.
- "בן, בת?" שואלות התאילנדיות
- "בן", אני עונה. "ואצלנו בן נשאר בן", אני מוסיפה וקורצת. לא בטוחה שההומור שלי עובד בתאילנד.
אחרי אימון כושר מפנק מול הים, שלצערי עדיין לא הוריד לי את הבטן - אנחנו מובלים לחדר טיפול זוגי. עומר מקבל עיסוי שמנים תאילנדי ואני עיסוי היריון. העיסוי כל כך טוב שחשבתי לבקש שתיילד אותי ושנגמור עם זה. אחרי העיסוי, דידינו מסטולים לחדר ההירגעות מול הים, שם חיכו לנו מגש פירות ושתי כוסות קאווה. אני לקחתי תה.
- "מה זה עושה כאן?", שואל עומר באימה אחרי שהבחין בספר "הלוחשת לתינוקות" ממתין לו על הספה
- "חשבתי שתרצה לקרוא קצת, זה חומר קריאה חשוב ומרתק"
כשאנחנו ניגשים לשלם, אני רוצה להראות לעומר שאני אשת העולם הגדול ואחרי שהתאילנדי בקבלה נוקב בסכום, אני מוציאה מחשבון וכותבת חצי . "טו מאץ! גיב מי לאסס", אני אומרת באסרטיביות. אבל גם זה פחות עובד כאן.
עכשיו באמת נותר רק לחכות לפיצוץ, אני מהרהרת בעודי פוסעת ברחוב. רכב עם כמה פושטקים נוסע מאחוריי והיות ומהזווית שלהם עדיין שמרתי על צלם אנוש, לשמחתי הם צועקים דברים גסים.
- "וואי וואי תראה את זו, שווה זאתי" הם חולפים על פניי ולפתע קולטים את הבטן העצומה.
- "סעעעעע אחי היא בהיריון, סע אני אומר לך יא דפוק סע!"