אז מה, ראיתם איך רוסלנה רזתה אחרי הלידה? וניקול ראידמן, ראיתם? ואפרת גוש? ודנה גרוצקי? סחתיין עליהן, באמת. רק ילדו ו-48 שעות אחרי מגיחות מבית החולים עם בטן שטוחה כקרקר, לוק מרוענן ותינוק בסל קל, כאילו חזרו מוויקאנד בריאותי במצפה הימים ולא כרעו ללדת בבית חולים ציבורי מטונף.
צילומי סלבריטאיות דקיקות מיד אחרי לידה היא פינת הרכילות השנואה עליי. למעשה, הגיע הזמן לחסל את התופעה המתועבת הזו סופית. אני קוראת לכם, עורכי רכילות באשר הם (כן, גם כאן, ב-mako): חלאס עם זה. או שתפרסמו גם תמונות של סלבריטאיות מותשות, כאובות ומרוטות אחרי לידה - כי ככה בדיוק נראות 90 אחוז מהנשים: מוטרפות מהורמונים, מפוצצות תפרים, צולעות - או שלא תפרסמו כלום. לא ייתכן שתגרמו לרוב הנשים במדינה להרגיש חרא עם עצמן כל הזמן.
מה שמרגיז אותי זו הצביעות: מצד אחד, החברה הישראלית – והתקשורת, בהתאמה – למדה להגיד בקול רם שמשטרת הרזון היא מפלצת חולה, שנשים קיימות גם במידות יותר גדולות מ-34 ושהגיע הזמן להעניק ייצוג לרוב השפוי ע"ע אלמה דישי (עלה התאנה החדש). אבל מה שוות כל האמירות האלה אם ברגע הכי פגיע של כל אישה, כשהיא יומיים אחרי לידה והגוף שלה הוא עיי חורבות, מתנוססות מולה תמונות של פוסט-הריוניות דקיקות ומושלמות, בלי אף קילוגרם עודף או סימני מתיחה? לאן בדיוק התקדמנו?
לנו לא אכפת אם לקח לך חודש או חמש שנים, אנחנו רק רוצות שתרגישי טוב עם עצמך ועם הגוף שלך! אם גם את רוצה להשוויץ ולהראות לכולן איך חזרת לעצמך אחרי הלידה, שלחי אלינו את התמונות שלך ל-ninemonth@mako.co.il.
זה מכעיס במיוחד, כי גנטיקה טובה היא באמת מזל טהור. אחת יכולה לאכול כמו בהמה כל ההיריון ולחזור לעצמה תוך שניות, ואחרת יכולה לאכול הכי מאוזן ובריא ובכל זאת להיתקע עם 12 קילו עודפים. זה תלוי בעשרות פרמטרים ומשתנה מאישה לאישה. בחיים האמיתיים, ולא בטורי הרכילות, נדירות הן הנשים שלא זקוקות לכמה חודשים (לפחות) כדי שגופן ישוב לעצמו ולא פעם נדרשת לשם כך דיאטה קפדנית והמון התעמלות. זו חוכמה כל כך קטנה לתעד דווקא סלבריטאיות - לרוב נשים עם גנטיקה מוצלחת, מאמן כושר צמוד ואורח חיים בריאותי ומפנק. זו חוכמה הרבה יותר גדולה, לטעמי, לתעד נשים "רגילות" מיד אחרי לידה, שאולי לא נראות מושלם אבל הן קורנות ושמחות ויפהפיות.
אני לא מיתממת. זה נחמד לראות תמונות פפראצי של נשים מפורסמות בהריון ואחרי לידה. וגם אין לי, חלילה, שום דבר נגד נשים רזות או נשים שהופכות דקיקות אחרי הלידה. מפרגנת להן מכל הלב. אבל לא יכול להיות שכל פוסט היריונית מוכרת נראית לפתע כמו ג'יזל – שאגב, גם היא העידה שלקח לה זמן להוריד את המשקל אחרי הלידה – כבר ביציאה מאיכילוב. זה לא אמין. זה לא מחובר למציאות. זה מקטין ומצמצם נשים אחרות ודורש מהן לעמוד ברף בלתי אפשרי. ובכלל - תגוונו קצת, למען השם.
בחדשות ערוץ 2 שודרה השבוע כתבה שענתה לכותרת "חלום הרזון". הכתבה הציגה עדויות של נערות שאוכלות בשירותים מהבושה, ילדה בת 8 ששונאת לעשות קניות כי "יש לה ידיים שמנות" ונערים שמגעיל אותם לראות בנות אוכלות המבורגר. אני מבינה אותם מעמקי לבי. גם אני הייתי בתהומות האלה, כנערה וגם כאישה בוגרת, ולקח לי הרבה זמן לצאת מזה ולהבריא, תודה לאל. אני לא רוצה שהבת שלי תגדל בעולם שבו יצפו ממנה להיראות כמו דחליל מיד אחרי הלידה – או בכלל. ואתם?
אל תשלו את עצמכם: זו לא רק תמונה בטור רכילות בעיתון. זה עוד מסר, עוד שדר, עוד דרישה חברתית שנטבעת במוחם של בני נוער ושל נשים, וגורמת להם לשנוא את עצמם. אלה הן התוצאות ההרסניות של משטרת הרזון בפעולה. הגיע הזמן שהחברה הישראלית – וביחד איתה התקשורת – יפנימו שכל תמונה כזו גורמת נזק אמיתי וייקחו אחריות. אז אנא, פשוט תפסיקו עם המנהג המקולקל הזה עכשיו, ויפה לידה אחת קודם.
לנו לא אכפת אם לקח לך חודש או חמש שנים, אנחנו רק רוצות שתרגישי טוב עם עצמך ועם הגוף שלך! אם גם את רוצה להשוויץ ולהראות לכולן איך חזרת לעצמך אחרי הלידה, שלחי אלינו את התמונות שלך ל-ninemonth@mako.co.il.
עוד ב-9 חודשים:
>> לכל הטורים של אליען
>> נשים אחרי לידה לומדות לאהוב את עצמן
>> חוזרות לעצמן: איך נשים אחרי לידה חזרו לגזרה שלהן