"אחרי הלידה הראשונה שלי עשיתי ממש קצת ספורט – נסעתי כמה פעמים על רולרבליידס ויצאתי לכמה הליכות – אבל די מהר נשבר לי מזה, אני פשוט לא בנאדם של פעילות גופנית", היא מתוודה. "בהריון השני עליתי כבר 20 קילו, אבל הפעם אפילו לא ניסיתי לעשות ספורט, והם פשוט ירדו מעצמם תוך חודשיים. אני חושבת שזה בעיקר מבנה הגוף והגנטיקה שלי, ובנוסף אני פשוט לא אכלנית גדולה".
"הישבן שלי הוא לא מה שהיה"
ובכן, אף שהמונח "לא אכלנית גדולה" הוא מאוד סובייקטיבי, במקרה של רוזי מדובר, אם להתנסח בעדינות, באכלנית בינונית ומעלה. "אני אוכלת בבוקר סנדוויץ' טוב ומושקע, ובצהריים מזמינה לי לעבודה ג'אנק כלשהו. מוקפץ, המבורגר, מה שבא לי באותו רגע. בערב אני אוכלת עם הילדים את מה שהם אוכלים, ומשתדלת לא לנשנש בין לבין".
היעד שהציבה לעצמה רוזי אחרי הלידה היה ג'ינס נוסטלגי. "למרות שלא הייתי צריכה מאוד להתאמץ כדי לרזות, זה כן היה נושא חשוב עבורי. עוד לפני הלידה ידעתי שהסימן שלי שהצלחתי לחזור לעצמי יהיה אם אצליח להיכנס לג'ינס שבעלי קנה לי עוד לפני שהתחתנו, משהו באמת קטן במידה 24. כשהצלחתי להיכנס אליו הרגשתי שבאמת עשיתי את זה".
למרות המשקל מעורר הקנאה ומידת הבגדים הדמיונית, רוזי מודה שיש שני אזורים בגופה שלא ממש חזרו לעצמם. "גם לפני ההריונות היה לי חזה קטן, אבל עכשיו באמת לא נשאר כלום. למרות זאת, אני לא מתכוונת לעשות סיליקון. בעלי הוא הצלם יניב שמן, וכשאמרתי לו שאני רוצה להגדיל הוא הראה לי תמונות של דוגמניות מפורסמות עם חזה טבעי וקטן – וכך שכנע אותי שאם הן לא צריכות, גם אני לא חייבת. גם הישבן שלי כבר לא בדיוק מה שהיה, ויש לי טיפה סימני מתיחה, אבל הבטן שלי שטוחה לגמרי, הרגליים רזות ובאופן כללי אני ממש מרוצה".
לנו לא אכפת אם לקח לך חודש או חמש שנים, אנחנו רק רוצות שתרגישי טוב עם עצמך ועם הגוף שלך! אם גם את רוצה להשוויץ ולהראות לכולן איך חזרת לעצמך אחרי הלידה, שלחי אלינו את התמונות שלך ל-ninemonth@mako.co.il.