היא אישה יפה, צעירה וחיננית עם סיפור מעורר השראה. חדורת מטרה, מלאת מוטיבציה ועם המון אופטימיות, סופי קופרמן (29) לא נותנת לעובדה שהיא קטועת רגל להפריע לה לחיות חיים מלאים ועשירים, כולל להפוך לפנים של מותג בגדי ההיריון "אבישג ארבל".
הסיפור של סופי הוא לא רגיל והיא ממש לא מחפשת את הרחמים שלכם. היא חלתה בסרטן כשהייתה בת 9. במשך שנה נאבקה במחלה ולאחר ניתוחים וטיפולים רבים הרופאים הצליחו להציל את הרגל שלה. אחרי שחשבה שהסרטן הוא נחלת העבר, בגיל 13 הוא חזר פעם נוספת. הפעם המאבקים של סופי לא עזרו. סופי נאלצה לעבור כריתת רגל.
מרגע זה, בגיל 14, התחילו חיים חדשים "הייתי צריכה להתמודד עם הגוף החדש שלי ואיכשהו למצוא את הדרך לחזור לחיים רגילים של ילדים בגילי. ללכת לבית הספר, לצאת לטיולים, להיפגש עם חברים, ללכת לחוגים", מספרת סופי. "זה לא היה קל, אבל הייתה לי מוטיבציה גדולה ולא השארתי לעצמי אופציה לא להגיע למטרה. רציתי להמשיך בחיי ולחזור לשגרה".
מאז הכריתה עברו 15 שנה. סופי בוגרת היא בעלת תואר ראשון לפיזיקה ומדעי המחשב וכיום היא מפתחת תוכנה, התחתנה עם בחיר ליבה ומצפה לבן בכור.
איך ילדה בת סך הכל 14 מצליחה להתמודד עם דבר שכזה? עם ההבנה ששאר חיה היא תאלץ לחיות עם רגל אחת?
"הקטיעה ללא ספק שינתה את אופן המחשבה שלי ואת הדרך שבה אני חיה אבל החיים ממשיכים, עם המון אופטימיות, ועם האנשים הנכונים שמקיפים אותי ועוטפים אותי באהבה גדולה".
איך מצליחים להתמודד עם שינוי כזה?
"בעזרת תזונה בריאה והמון ספורט שהפך להיות חלק משמעותי מחיי. הבנתי שעל מנת שאוכל לנהל אורך חיים כמה שיותר פעיל, בריא ושפוי אין לי ברירה אלא לשמור על כושר ולהרגיש טוב עם עצמי."
ועכשיו כשאת בהריון את מצליחה לעשות ספורט?
"ממשיכה לעשות את מה שמותר. הספורט הוא לגמרי חלק מהשגרה שלי, עוזר לי לשמור על אורח חיים פעיל ורגיל. בהריון נאלצתי להפסיק לגלוש אבל אני ממשיכה לעשות פילאטיס למשל ויוגה להריון."
היו לך חששות להיכנס להריון?
"כן, לגמרי היו חששות. קודם כל עשיתי בדיקה לוודא שהסרטן הוא לא גנטי והחשש העיקרי הוא מכמה קשה יהיה לי להעביר את ההריון מבחינה פיזית. זה כמובן מרגש ומיוחד וזה פשוט נס בעיני - גוף ששרד שלוש כימותרפיות איכשהו עדיין מצליח להביא חיים לעולם. טפו טפו טפו תודה על זה בכל יום."
ומה עם החשש להיות אמא?
"החשש תמיד קיים בלהיות אמא, אני חושבת שכל אחת רוצה את הכי טוב לילד שלך, להיות אמא טובה, לחנך נכון אבל החשש העיקרי הוא בכלל פיזי. איך אצליח לרוץ אחריו? מה עם טיולי בית ספר שכנראה לא אהיה חלק? וכנראה שיהיה לי קשה לסמוך על עצמי עם ילד בים או בבריכה אבל אני משתדלת להתמודד עם כל קושי בזמן שלו ולא לדאוג קדימה. אהיה אופטימית ומאמינה שיחד עם בעלי נעבור גם את המכשול הזה בלי לשים לב כשנגיע אליו."
למה את מתכוונת? למה דווקא בים או בריכה?
"פרוטזה רגילה שמקבלים מהמדינה היא לא מהסוג שעמיד למים. האמת שכרגע יש לי גם פרוטזה למים אבל זה מצב לא טריוויאלי היא לא יציבה כמו זו של היומיום. יש לא מעט קשיים פיזיים בהריון אצל אישה קטועה, והופתעתי לגלות שאין כל כך מודעות בנושא ואין נוהל ממשרד הבריאות איך להתאים פרוטזה לאישה בהריון."
ועכשיו לשאלות הכי הריוניות שיש, מה הקרייבינג ההריוני שלך?
סופי צוחקת "לחמים! ומאפים! אני משתדלת להמשיך לשמור על תזונה בריאה אבל כל מה שאני מאוד אוהבת לאכול אני פשוט אוכלת יותר חח הגדלתי כמויות ועליתי כבר 5 קילו".
שטויות, סך הכל 5 קילו.
"בשבילך... זה נכון שעליה במשקל זה הגיוני וטבעי אבל אצלי זה בעייתי. זאת אחת הסיבות שספורט הוא חלק מאורך החיים שלי. ברגע שאני עולה במשקל הפרוטזה הופכת לקטנה, לוחצת ויש תחושה נוראית של אי נוחות. האמת שבדיוק הגעתי ממדידות לפרוטזה גדולה יותר. ברגע שהפרוטזה לא תתאים כנראה אאלץ זמנית לעבור לכיסא גלגלים. ההריון מעמיס משקל על הרגל הבריאה שעכשיו מתאמצת יותר, זאת הסיבה שחזרתי להיעזר בקביים."
ומה לגבי לבוש ואופנה? הפרוטזה מהווה מכשול?
"אני מאוד אוהבת אופנה. בסופו של יום אני חיה חיים רגילים של אישה בת 29 שאוהבת ספורט, בילויים וכמובן להתלבש בסטייל. ברור".
היה בגד שרצית ללבוש ולא הצלחת?
"כן. אני מעדיפה בגדים רחבים או לפחות שלא יהיו צמודים במותן וברגליים כי זה מדגיש את הפרוטזה. חוץ מזה מאוד אוהבת שמלות, חצאיות וכל הארון שלי צבעוני את יודעת מה באמת קשה לי למצוא? נעליים. קשה למצוא נעל שתהיה נוחה עם הפרוטזה."
מה המסר שלך שהיית רוצה להעביר?
"שכיף לחגוג את ההריון, עם הרבה סטייל, להרגיש נשית וחזקה, ושלמרות הקושי החיים יפים. אני שמחה לקחת חלק בהעלאת מודעות של קטועי רגל ולחגוג את היופי הלא מושלם כי אף אחד לא באמת מושלם".