ב-2016, כמה שבועות לאחר הלידה, גילו בני הזוג א' (השם המלא שמור במערכת) כי התינוק שנולד להם סובל ממומים שונים שלא התגלו בבדיקות ההיריון השגרתיות. האישה עברה מעקב הריון מסודר וקפדני, שבמהלכו ביצעה את כל בדיקות הסקר, מעקבי גדילה וביקרה לא מעט פעמים אצל הרופאה שעקבה אחר ההיריון ואצל האחיות מלוות ההיריון. במסגרות אלו ניתנו לה הסברים מפורטים על כל הבדיקות, אולם בשום שלב לא יידעו אותה על הסקירה השלישית, על מטרותיה וחשיבותה הכוללת סקירה של המוח. כאמור, נולד להם ילד עם מומים שונים הנובעים מאי התפתחות תקינה של המוח במהלך ההיריון. בימים אלה הם תובעים את קופת חולים כללית בגין רשלנות באמצעות עו"ד תומר לינר.
אז איך קורה שבמדינה כמו ישראל, שהיא אחת מהמדינות המתקדמות בעולם בכל הקשור למעקב הריון, ושבה הישראליות מחזיקות בשיא עולמי במספר בדיקות ההיריון, שנעשות כדי לעקוב אחר מצב בריאותה של האישה ההריונית, ואיכות והתקדמות ההיריון - קורה דבר שכזה? בישראל גם קיימת רגישות גבוהה מאד לסוגיה הגנטית, ולכן לא מעט נשים עושות בדיקות הריון שבמדינות מערביות אחרות לא עושים. כך למשל סקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת, שקיפות עורפית, מי שפיר ועוד.
יתרה מכך, קופות החולים מציעות קשת של בדיקות כחלק מסל הבריאות של שירותי השב"ן. אלא שמסתבר שעד 2023, קופות החולים לא יידעו באופן אקטיבי את הנשים בהיריון בדבר החשיבות שבבדיקת אולטרה סאונד בטרימסטר השלישי, ואף לא כללו את הבדיקה במסגרת סל השב"ן שלהן.
לאור כך, מועצת האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה החליטה בסוף מאי 2023 להמליץ ליידע נשים הרות על האפשרות לבצע בדיקת איברים בטרימסטר שלישי, המוגבלת בהיקפה ושאינה כלולה במסגרת סל הבריאות. במסגרת זאת המליצה אף על נוסח מומלץ לתיעוד: ניתן לבצע בדיקת אולטרסאונד של אברי העובר בטרימסטר השלישי. בדיקה זו עשויה לאבחן חלק מבעיות אנטומיות המתפתחות בשלבי היריון מתקדמים. הבדיקה מוגבלת בהיקפה ובהיעדר התוויה רפואית אינה במסגרת סל הבריאות.
בתביעת הנזיקין שהגישו בבני הזוג נגד קופת חולים כללית טענו בני הזוג כאמור לרשלנות של קופת החולים במעקב ובפיענוח של בדיקות ההיריון. על פי חוות הדעת של פרופ' ישראל טלר, מומחה במיילדות, גינקולוגיה ואולטרה-סאונד גינקולוגי, שצורפה לכתב התביעה, לו היו ממליצים להם לעשות אולטרה-סאונד בשליש השלישי של ההיריון יש סבירות מאד גבוהה כי האישה הייתה מבצעת סקירה זו, גם אם על חשבונה.
חשיבות הבדיקה בשליש השלישי להריון
כאמור, בישיבת מועצת האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה אושררה הפרקטיקה הקיימת כבר במשך שנים ליידע נשים בסיכון נמוך על האפשרות לבצע סקירה שלישית באופן פרטי - ולא בכדי. לדברי פרופ' טלר לבדיקה זו יש מספר מטרות, כשהעיקרית שבהן היא לנסות לזהות מומים בעובר מאחר שכ-10-15 אחוז מהמומים בעובר מתפתחים בטרימסטר זה ואינם ניתנים לזיהוי בשלבים מוקדמים יותר של ההיריון.
למעשה, המערכת החשובה והאופיינית שממשיכה להתפתח ולהשתנות בזמן ההיריון היא מערכת העצבים והמוח של העובר. לכן, מכל הבדיקות המוקדמות יותר, כמו שקיפות עורפית וסקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת, שחשיבותן ברורה לשלבי ההיריון הרלוונטיים להן, חשובה מאוד בדיקת סקירת מערכות שלישית, משום שהיא מתבצעת בשלב מאוד קריטי שבו הספיקו מערכות העובר להתפתח, וחשוב לוודא שלא הופיעו מומים שטרם היה ניתן לאבחנם קודם לכן.
עוד בשנת 2002 פרופ' מלינגר וצוות המרפאה לנוירולוגיה של העובר בבית חולים וולפסון, כתבו מאמר שבמסגרתו הוכח כי בדיקת זו יכולה להדגים מומים מוחיים. מסקנה זו אושרה במאמר משיבא שפורסם בשנת 2013, שבו נכתב כי אי אבחון של האנומליות הקשות הניתנות להדגמה בטרימסטר עשוי להביא ללידת ילדים הסובלים מפגיעות מוחיות קשות הכרוכות בנכות משמעותית.
כך קרה גם לבני הזוג א'. לא זאת בלבד שהם לא יודעו על האפשרות לבצע את בדיקת האולטרה סאונד בשליש השלישי, אלא שאף במהלך ההיריון הוחמץ מבנה הגולגולת ששיקף סיכון למום. כיוון שכך לא נעשתה סקירת מערכות ממוקדת יותר שבה היו ללא ספק מזהים את הבעיות בהתפתחות המוח ומפנים את האישה לבדיקת MRI מח עובר שהייתה מאבחנת את הבעיה. כתוצאה מכשלים אלה לא העמידו בפני האישה את האפשרות לפנות לוועדה להפסקת הריון, שנוכח הפגם בצרבלום הייתה מאושרת בכל שלב. ואכן גם פרופ' טלר, ממייסדי האולטראסאונד המילדותי ברמב"ם, קבע כי כתוצאה ממספר כשלים לא אובחן המום המוחי וכי הצוות הרפואי חרג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת והסבירה בכמה נקודות. כך למשל, בדיקת MRI נמצאה יעילה באבחון סגירה מוקדמת של התפרים בגולגולת העובר, מה שאולי היה מונע את המום המולד.
חשוב לדעת - אף שבמשך שנים ידועה החשיבות של ביצוע בדיקת אולטרה סאונד בטרימסטר השלישי ועל אף שקיימת על כך כמעט תמימות דעים בקרב טובי הגניקולוגים – יש לא מעט נשים שלא יודעו על כך, ונאלצים לגדל ילדים הסובלים ממומים מוחיים קשים ביותר.
תגובת קופת חולים כללית: "טענות התביעה הן חסרות בסיס. הטיפול שניתן במסגרת הקופה הוא מקצועי ומסור ולא נפל בו כל פגם או דופי. טענות התביעה, המוכחשות, תתבררנה במסגרת ההליך המשפטי".