ההתכנסות פנימה גרמה לרבים להעריך מחדש את מה שיש להם בין כותלי ביתם. בחלק מהמקרים התוצאות היו קשות עד הרסניות, וגל גירושים צפוי הוא אחד התסמינים הפחות מדוברים של התקופה. מצד שני יש עוד גל בדרך, שיתחיל בסביבות דצמבר, והוא גל בכייני, רעב ודורשני, שצפוי למלא את הלבבות באהבה.
תינוקות הקורונה יהיו החלק השמח היחיד כמעט במגיפה העולמית, שאיש עוד לא בטוח בדיוק כיצד היא עומדת להגיע לסיומה, וההודעות של ההורים המצפים הפכו לטרנד משעשע של התקופה. אלה המעוניינים לעדכן את הקרובים והרחוקים המרוחקים מהם שני מטר ויותר במצב המשפחתי המשתנה עושים זאת בצורות מקוריות ועדכניות.
יש את אלה המצלמים את האולטרסאונד עם בקבוקי קורונה, יש את המתנצלים, המודים כי תפסנו אותם, הם לא שמרו על ריחוק חברתי, יש את אלה שמראים לנו בדיוק מה עשו בתקופת הבידוד הביתי, ויש את הפעוטות החמודים, שלובשים חולצות שאומרות: ״אמא ואבא לא שמרו על ריחוק, ולכן אני עומד להיות בקרוב אח גדול״. יש עוד כיתובים, כמו: ״סוף כל סוף, מישהו חדש לצפות איתו בנטפליקס,״ או ״מתוך הקושי צומחים ניסים.״ מקסים ומעודד.