צוות חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן שבדנמרק מצא קשר חזק בין תזונה מערבית לבין הפרעות נוירו-התפתחותיות, כולל אוטיזם והפרעת קשב וריכוז. המחקר אינו מוכיח קשר סיבתי ישיר, אך הוא מצביע על קשר אפשרי ומחזק את הידע הקיים לגבי השפעת התזונה של נשים בהיריון על בריאות ילדיהן.
החוקרים ניתחו נתונים מ-61,237 אימהות וילדיהן, והשוו בין הרגלי התזונה של האימהות במהלך ההיריון לבין ההתפתחות הנוירולוגית של הילדים, ומצאו שאפילו שינויים קטנים בכיוון של תזונה מערבית נמצאו קשורים לעלייה משמעותית בסיכון להפרעות קשב בדור הבא. באחת הקבוצות נמצא גם קשר בין תזונה מערבית בהיריון לבין הסבירות להתפתחות אוטיזם אצל הילד.
"ככל שאישה צורכת יותר מזון מערבי בהריון – הכולל כמויות גבוהות של שומן, סוכר ומזון מעובד, לצד צריכה נמוכה של דגים, ירקות ופירות – כך עולה הסיכון שהילד יפתח הפרעות קשב או אוטיזם", מסביר ד"ר דיוויד הורנר, חוקר תזונה מאוניברסיטת קופנהגן. עם זאת, החוקרים אומרים כי גם שינויים קטנים לעבר תזונה בריאה יותר בהריון יכולים להשפיע לטובה על התפתחות המוח של הילד.
במחקר השתמשו בארבע קבוצות. בקבוצה הראשית, שכללה 508 אימהות וילדים, נערכה הערכה קלינית בגיל 10 לאיתור הפרעות נוירו-התפתחותיות. בשאר הקבוצות, הנתונים נאספו באמצעות דיווח עצמי ומאגרי מידע לאומיים – אך בכל הקבוצות נמצא אותו הקשר בין התזונה להפרעות אלו.
החוקרים התחשבו גם בגורמים נוספים שעשויים להשפיע על התוצאות, כמו נטייה גנטית והתזונה של הילדים עצמם. "כשבחנו את הנתונים, מצאנו שהקשרים החזקים ביותר הופיעו בשליש הראשון והשני של ההיריון, מה שמרמז על כך שהתפתחות המוח בתקופה זו רגישה במיוחד להשפעות תזונתיות מצד האם," מסביר החוקר מורטן ארנדט ראסמוסן.
בנוסף, הצוות הצליח לזהות מספר מטבוליטים (סמנים כימיים בדם) שנקשרו ישירות לתזונה של האימהות. ממצאים אלו מספקים רמזים ללחצים ביולוגיים שעשויים להשפיע על התפתחות המוח, כמו דלקות ונזק לתאים. אף שהמודעות והיכולת לנהל מצבים כמו אוטיזם והפרעות קשב הולכות ומשתפרות, מדובר בהפרעות שעלולות להשפיע על למידה והתפתחות – לעיתים גם בבגרות. יש כבר מחקרים המראים כיצד בריאות העובר מושפעת מהרחם, אך החוקרים מדגישים את הצורך בהנחיות תזונתיות ברורות ומעודכנות יותר לנשים בהריון.
"המחקר שלנו לא רק מאשר את הקשר החזק בין תזונה לסיכון להפרעות קשב אלא גם מזהה רכיבי תזונה ומזונות שיכולים לשמש בסיס להנחיות תזונה משופרות ולמניעת ההפרעה", אומר ד"ר הורנר. "זה פותח אפשרויות חדשות לשיפור ההמלצות התזונתיות ולקידום בריאות טובה יותר עבור הדורות הבאים".
תגובות