נראה שעברנו עם קורין גדעון (28) תהליך התבגרות שלם על המסך. מהכתבת הרווקה, דרך ההתברגות שלה בקשת 12, החופה המרגשת עם חילי, בחיר ליבה, ועד ההודעה המרגשת על ההריון והתיעוד היום יומי שלו ברשתות החברתיות- כולם מחכים כבר לדבר אחד: לראות את "שושי" סורוצקין בלייב. עד שזה יקרה (בכל זאת, האף כבר נפוח) שאלנו אותה כמה שאלות לקראת הלידה הצפויה
במה את עוסקת בימי הקורונה המורכבים האלה?
"מגישה בקשת 12 ופרזנטורית של מותגי בגדי ההריון אבישג ארבל".
איך הגבת כשגילית על ההריון?
"עשיתי את הבדיקה הביתית יחד עם חילי וכשראינו את הפלוס על המקלון לא ממש האמנו. התרגשנו בטירוף. כמובן שבכיתי כהרגלי".
איך עובר עליך ההריון הראשון? האם הוא שונה ממה שציפית?
"עובר עליי מעולה, ברוך השם. בלי תופעות לוואי מיוחדות, עם הרבה אנרגיה. לאמא שלי היו הריונות מאד קשים ולכן תמיד היה בי פחד שגם ההיריון שלי יהיה כזה, אבל את הגנים האלה קיבלתי כנראה מהצד של אבא אז בורכתי".
איך סיפרת לסביבה שאת בהריון? איך הגיבו האנשים הקרובים לך?
"ביום שגילינו סיפרנו להורים שלי כי אני לא יכולה להסתיר מהם כלום והם האנשים הכי קרובים אליי בעולם. הם כמובן מאד מאד שמחו והתרגשו. אני בת יחידה אחרי שני בנים ולכן הם חווים את ההריון שלי אחרת מאיך שהם חוו את ההריונות של הנכדים הגדולים יותר. אנחנו גם הולכים לגור אצלם קצת אחרי הלידה".
"לחברים הקרובים שלי סיפרתי קצת אחר כך ובגלל שאני הראשונה בחבורה שבהריון, הם התרגשו אבל לא ממש ידעו מה לשאול - אפילו לא באיזה שבוע אני".
מה תכתבי בהודעת הוואצאפ הראשונה אחרי הלידה?
"לא חשבתי על זה! אני לא מאמינה בלתכנן דברים כאלה מראש, גם כשהודעתי על ההריון באינסטגרם, לא עשיתי איזו הפקה יצירתית. בחרתי בתמונה הכי אותנטית של חילי ושלי עם המקלון, אני תמיד בעד פשטות וטבעיות ומה שיוצא ומרגיש נכון באותו הרגע".
איזו אמא תהיי?
"אין לי באמת מושג, אני מקווה שאמא טובה ובעיקר אוהבת, זה הכי חשוב. אם לשפוט לפי ההיריון, אז אולי אהיה אמא רגועה, אני מקווה. אני הריונית מאד קולית, לא חרדתית, לא רצה לרופא כל שני וחמישי ולא משתגעת בקניות לקראת הלידה. לוקחת הכל באיזי, לא דרמטית ולא מתייחסת לעצמי באופן שונה".
האם ההריון שינה את חוויית הקורונה שלך?
"אני בטוחה שההריון שינה את החווית הקורונה שלי כי היה לי במה להתעסק. יש מצב שהייתי משתגעת משעמום אם לא זה. בהתחלה חששתי להיכנס להריון בתקופה כזאת, אבל האמת היא שיצא לי מעולה, כי ממילא העולם קצת בהפסקה, אז הסתנכרתי איתו".
האם תהיי אמא דומה לאמא שלך?
"הלוואי. זה האיחול הכי טוב שאפשר לאחל לי. זכיתי באמא אחת ויחידה, ובכלל בשני הורים יוצאי דופן, ואני רק יכולה לקוות שחילי ואני נהיה הורים דומים להורים שלנו, משני הצדדים".
איך את מבלה את הזמן האישי שהוא שלך ורק שלך?
"גם בהתארגנות וסדר לקראת הלידה- רשימות, קניות של דברים שצריך, סדר בבית. בתור יקית אני מאד מאורגנת ומסודרת גם בימים רגילים, אז עכשיו עוד יותר. ואני משתדלת גם לפנק את עצמי בזמן איכות שבקרוב יתמעט - אם זה בספורט ויוגה, או באמבטיות עם ספרי הכנה ללידה, מניקור פדיקור".
בחרת כבר שם? קנית ציוד? או שאת חוששת מעין הרע?
"עוד לא בחרנו שם. התעסקנו בזה הרבה בהתחלה וכל שם שעלה נמאס עלינו אחרי כמה ימים אז החלטנו להניח לזה. יש כמה שמות שאנחנו אוהבים ואני בטוחה שכשהתינוקת תיוולד, נרגיש ונדע מה הכי מתאים לה. הכיוון הוא שם ישראלי, עברי, עם משמעות. לא משהו טרנדי או בינלאומי. מבחינת ציוד אני לא חוששת מעין הרע, ואני מעדיפה להיות מוכנה לקראת הלידה. יקית. כבר אמרנו".
מה עצת ההריון הכי טובה שקיבלת, וממי?
"כמובן שמאמא שלי. אני זוכרת שלפני ההיריון מאד חששתי מאיך יעבור עליי ההיריו. פחדתי שאאבד את עצמי ושלא אשלוט בעצמי ובהרגלים שלי ואמא שלי כל הזמן אמרה לי שבהיריון נשארים בדיוק אותו האדם ושזה בסך הכל תהליך בריא וטבעי שהגוף שלנו יודע לעשות הכי טוב. זה התגלה כנכון מאד".
ואיזו עצה או הערה איומה נתנו לך?
"בגלל שאני משתפת המון ברשתות החברתיות, אני חשופה לאינסוף דעות של אנשים. אני כל פעם מופתעת מחדש מכמות ההערות על מה שאני אוכלת ושותה - כתבו לי שאסור אננס, שאסור תה, כל מיני דברים הזויים. כמובן שיש גם הערות על גודל האצבעות שלי שהשמינו או על האף שגדל, אבל אני ממש לא לוקחת את זה קשה, אלא בהומור ובכיף. התגובות ברובן הן מפרגנות ונעימות ובזה אני מתרכזת".