נשים הרות רבות שאינן מעשנות חשופות לעישון כפוי (עישון פסיבי, עישון 'יד שנייה') בבית ומחוצה לו, במצבים חברתיים ובקהילה.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Environmental Health Perspectives ב-19 במאי 2021 מצא לראשונה כי חשיפה זו יכולה להביא לשינויים אפיגנטיים – שינויים הנגרמים מתהליכים סביבתיים ומשפיעים על האופן שבו הגוף קורא רצף גנטי (דנ"א) ועלולים להגביר את הסיכון להפרעות התפתחותיות ולסרטן בתינוקות בעתיד.
לצורך המחקר, חוקרים מאוניברסיטת Virginia Commonwealth בארה"ב בחנו את רמת הקוטינין - תוצר פירוק של ניקוטין - בדם של 79 נשים לא מעשנות שהשתתפו בין השנים 2011-2005 במחקר רחב היקף לבדיקת ההשפעות הסביבתיות ברחם ובילדות המוקדמת על תפקוד גנים (Newborn Epigenetics Study). לפני ההיריון ובמהלך השליש הראשון לכל הנשים היו רמות אפסיות של קוטינין, וכולן דיווחו שאינן מעשנות במהלך ההיריון. לאחר הלידות, החוקרים בדקו את רמת הקוטינין בדגימת דם טבורי של התינוקות שנולדו להן.
תוצאות המחקר הראו כי בדומה לעישון פעיל במהלך היריון, עישון פסיבי בהיריון קשור באופן משמעותי עם שינויים במתילציה של הדנ"א, שהוא ביטוי לשינוי אפיגנטי בדם הטבורי של התינוק. ככל שרמות הקוטינין היו גבוהות יותר, כך גדל הסיכוי שבקרב הילודים יופיעו סמנים אפיגנטיים בגנים השולטים בהתפתחות תפקוד המוח, כמו גם בגנים הקשורים לסוכרת וסרטן.
ממצאים אלה מדגישים את ההשפעות המזיקות האפשריות של החשיפה לעשן טבק על האפיגנום (המצב האפיגנטי הכללי של התא) של תינוקות שנולדו לנשים שלא עישנו בהיריון אך נחשפו לעשן טבק בבית או בקהילה, אפילו ברמות נמוכות.
לדברי החוקרים, חשוב להדגיש כי אין רמת חשיפה בטוחה לעישון, וכי יש לפעול לצמצום העישון במרחב הציבורי על מנת למנוע חשיפה בנשים הרות שעלולות להיות לה השפעות ארוכות טווח על הצאצאים.
האם תינוקות בפגייה חשופים לנזקי עישון 'מיד שלישית'?
ואם זה לא מספיק, מחקר נוסף התקיים על נזקי העישון לתינוקות בפגייה. עישון 'מיד שלישית', הוא חשיפה לשיירי חלקיקים מעישון מוצרי טבק הנספגים במשטחים שונים ומשתחררים בהדרגה בחזרה לאוויר. תחום זה כמעט שאינו נחקר במסגרות רפואיות, אך לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת טקסס ואוניברסיטת המדינה סן דייגו בארה"ב ערכו מחקר תצפיתני לבחינת שיירי חלקיקי ניקוטין המועברים באמצעות מבקרים ליחידה לטיפול נמרץ יילודים (פגייה) ונותרים על גבי ריהוט ליד המיטות, וכן את החשיפה של הפגים אליהם.
לצורך המחקר, בחנו החוקרים במקביל שתי קבוצות נבדקים בפגייה: 210 מבקרים (בני משפחה וחברים) ו-80 צמדי הורה-תינוק. המשתתפים נשאלו על השימוש במוצרי טבק המכילים ניקוטין של לפחות בן בית אחד ועברו בדיקת נשיפה להימצאות פחמן דו-חמצני, וחלקם נבדקו אקראית לשאריות ניקוטין על אצבעותיהם. אצל הצמדים נעשו בדיקות ניקוטין על גבי מיטות הילודים והרהיטים שלצדם ובדיקות שתן של הילודים לאיתור רמות ריכוז קוטינין (תוצר של התפרקות הניקוטין עקב חשיפה לעישון פסיבי).
מהממצאים עלה כי רמות גבוהות של ניקוטין נמצאו על אצבעותיהם של מרבית המבקרים (61.9%), ונמצאו ריכוזי ניקוטין על גבי מרבית הרהיטים (93.8%) וקוטינין בשתן של התינוקות (93.6%), ללא קשר לשימוש בטבק בבית. בקרב משתתפים שדיווחו על שימוש בטבק בעצמם או של בני ביתם נמצאו רמות גבוהות יותר של ניקוטין על גבי הריהוט בפגייה, וריכוז גבוה יותר של קוטינין אצל התינוקות לעומת משתתפים שדיווחו שאינם משתמשים בטבק בבית. ניתוח סטטיסטי של הנתונים הראה שחשיפה מוגברת לניקוטין הייתה קשורה לזיהום רב יותר (על האצבעות/הריהוט) ולחשיפה לעישון יד שלישית בתינוקות.
לסיכום, במהלך האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ יילודים זוהו מקורות פוטנציאליים לזיהום בניקוטין דרך הריהוט ומגע העור עם התינוקות, למרות איסור השימוש בטבק בבית החולים. החוקרים טוענים שהמחקר מדגיש את ההתפשטות החבויה של ניקוטין והסיכונים הבריאותיים האפשריים של עישון מיד שלישית בקרב תינוקות פגיעים בשלבים הקריטיים של התפתחותם. לדבריהם, הממצאים מצדיקים מחקר נוסף כדי להגן טוב יותר על תינוקות מחשיפה לא מתוכננת לעישון יד שלישית בעת אשפוזם.