לידה היא אחד מהאירועים המכוננים והמשמחים בחיינו. כל מי שילדה מכירה את זה – הקינון בבית, מסע הרכישה לעובר שבדרך, קריאת ספרים והתייעצויות עם המומחים. ובעוד שאנחנו מבינות שיש דברים שיקרו במהלך הדרך שאין לנו שליטה עליהם, אנחנו נעשה מצדנו את ההכנה המיטבית לקראת האירוע המשמח. אך האם אנחנו באמת נערכות לכל מה שצריך? או שלא מעט מאיתנו נוטות לשכוח דבר אחד קטן אך משמעותי – את עצמנו.

נשים אומנם יולדות משחר ההיסטוריה, ואין פה שום דבר חדש, אך בשנים האחרונות גוברת ההבנה שתהליך הלידה, על כל המופלאות שבו, הוא אינו פשוט ועבור נשים מסוימות עשוי להיות גם טראומטי. בעולם המודרני לפעמים אנחנו דורשות מעצמנו יותר מדי, לא נותנות לגוף כלים להתמודד עם הלידה הצפויה או לנוח מספיק ולהתאושש לאחריה.

קחו למשל את הנתון הבא: הסטטיסטיקה מצביעה על כך שתשע מתוך עשר יולדות יחוו קרע או חתך במהלך הלידה. זה תהליך טבעי שאין מה לחשוש ממנו, אך מכיוון שמדובר בעצם במתיחה שמשולה למתיחת כל שריר אחר בגוף, לא כולן מבינות כי מומלץ להיות מודעים לכך ולהיערך לפני ואחרי הלידה כדי להקל את ההחלמה ולהפחית את הסיכוי לקריעה. בדיוק כפי שאנחנו פועלות להתחמם לפני אימון, ולשחרר כל שריר שנתפס לנו, בין אם בהליכה קלה ואפילו במסג' מקצועי. לו היה לנו קרע ברצועת הברך, היינו מתלבטות לגבי הצורך שלנו לנוח?.

רק שהציפייה כיום מאישה אחרי לידה היא להמשיך הלאה – תוך טיפול בתינוק בן יומו. כלומר בזמן שאדם שקרע רצועה ברגל יישלח לשכב ימים ארוכים, היולדת הטרייה שכל איבריה הפנימיים עברו טראומה ולפעמים חווים קריעה של ממש, מתיחות וחתכים – מצופה לדלג ישירות לאימהות.

לשמחתי בשנים האחרונות חל שינוי בגישה, ועלתה המודעות להכנה מספקת של הגוף לפני ההיריון ובמהלכו, וגם אחרי הלידה. הפתרון נמצא בהדרכות הנכונות שאפשר למצוא בקהילות שונות בארץ. לאחרונה, נפתח שירות ללא עלות נוספת למתארחות במלון הבוטיק בייבי ליס הצמוד לביה"ח ליס, איכילוב, ובו היולדות הטריות מוזמנות לשני מפגשים עם פיזיותרפיסטית - לפני הלידה: "תנועה לקראת לידה"; ולאחר הלידה - "מחזירים רצפת אגן למקומה". שני אלה יכולים לסייע להתמודד עם השינויים שהגוף עובר אחרי הלידה, ולקבל כלים כיצד ניתן לעודד החלמה בריאה, מהירה ובעיקר נכונה של הגוף. ואם תרצו, להחזיר את השליטה על החיים ולא רק על הסוגרים.

חן אלוש  (צילום: עצמי)
חן אלוש | צילום: עצמי
אז מה עושים?

לקראת הלידה אנחנו רוצות להתחיל ללמוד את השליטה על השרירים שלנו כבר בטרימסטר השני, ופה החלק הטריקי: חלק גדול מהנשים טועות לחשוב שהן צריכות לתרגל לחיצות של שרירי הנרתיק – ואפילו מתנסות על ידי עצירת זרם השתן במהלך התרוקנות בשירותים. אז ההפך הוא הנכון: אל תשחקי עם זרם השתן, את עלולה לפגוע בתפקוד שלפוחית השתן ו/או ביכולת שלה להתרוקן כראוי. את כן יכולה להתנסות פעם או פעמיים בלחיצה לסגירת הסוגרים כדי להבין מה הוא השריר המדובר אבל סיימי בזה. טעות נפוצה נוספת היא שעלינו לחזק את השריר כדי להשתמש בו במהלך הלידה. אז לא. במהלך הלידה נרצה את השריר משוחרר ככל שניתן, ולכן נפעל לפתח שליטה על השריר על ידי לימוד התנועה ותרגול של השריר.

אחרי הלידה הצורך הוא אחר: להפעיל את השריר ולחזק את רצפת האגן. לכך יש כמובן תרגילים אחרים. את התרגילם האלה אפשר וכדאי לקיים כבר כמה שעות לאחר הלידה. עשי זאת בתנוחות הרפיה בה כח הכובד לא מושך את האגן למטה – למשל בשכיבה על הגב כשהאגן מעל גובה הכתפיים מונח על כרית.

עצה נוספת – בדקי את עצמך וזכרי ששום תופעה אינה מובנת מאליה או בהכרח "לגיטימית אחרי לידה". את לא צריכה להעביר הלאה "בשם האימהות" תופעות, שכיחות ככל שיהיו, כמו בריחת שתן, כאבים, חוסר נוחות וכיווצים. בשנת 2024, בואכה 2025, יש כמעט לכל הדברים פתרונות מוכחים שאינם פולשניים.

לסיכום, הריון הוא לא מחלה, רק שלידה אינה עניין של מה בכך. ולצד ההתרגשות והשמחה, אל לנו לשכוח כי בזמן שתינוק נולד, נולדת גם אמא, עם גוף שצריך להשתקם. וככל שנשכיל להבין זאת מוקדם יותר, כך נוכל להיות אימהות חזקות יותר, גם עבור התינוק החדש שלנו וקודם כל עבור עצמנו.

הכותבת היא פיזיותרפיסטית לרצפת האגן, בעלת קליניקה לנשים בתל אביב ומדריכה במלון הבוטיק ליולדות בייבי ליס