הרבה לפני יובל המבולבל, מיכל הקטנה ורינת גבאי, היא הייתה (ונשארה) מלכת הילדים הנצחית. לצד תפקידים דרמטיים בקולנוע ובטלוויזיה, מיכל ינאי לעד תהיה "זו שגדלנו עליה", אבל בעוד שציפי שביט כבר חובקת נכדים, מיכל, היום שחקנית בהצגה "פרק ב'" ופרזנטורית של רשת עצמל'ה, נמצאת בימים אלו ממש בעיצומו של הריון שלישי. שבוע 20 ליתר דיוק, עם בן בבטן אחרי שניים בבית (אלכס, 6, ויהלי,5). רגע לפני הקפיצה לאיכילוב, בדקנו עד כמה היא באמת מוכנה ללידה.
מי יהיה איתך בחדר הלידה?
"אני עוד קצת בהכחשה. מן הסתם בעלי יהיה איתי, וגם אורלי מזרחי, שעשתה לי בשתי הלידות הקודמות דמיון מודרך שהפך את הלידה לחוויה מעצימה ונהדרת. חוץ מזה, אני מתפללת שאפול על משמרת של רונית אלמוג, רופאת הנשים המהממת שלי, ושהיא תיילד אותי".
איזה יולדת תהיי להערכתך: קולנית או סובלת בשקט?
"בהתבסס על שתי הלידות הקודמות: פולנייה לתפארת מדינת ישראל, שזה אומר: בעיקר מתלוננת".
עשית קורס הכנה ללידה?
"עשיתי בהיריון הראשון, והשני היה כל כך סמוך לראשון שלא היה צורך. הפעם יש עוד זמן להחליט. אני לא סגורה על זה, אבל אם כן אז אצל הדולה כרמי מרציאנו, שפשוט מקסים לראות איך כל לידה מרגשת אותה מחדש כאילו זו הלידה הראשונה שהיא רואה בחייה".
הכל כבר מוכן לתינוק, או שאת בענייני עין הרע?
"בגדים יש קצת מהבן שלי, והשאר משתנה. אם פתאום אני נתקלת במשהו ממש יפה אז אני קונה, אבל בלי לחץ. יש עוד זמן, וחלק אשלים אחרי הלידה".
מקננת?
"בהתקפים. למשל, פתאום אני בשגעת על לסדר איזו מגרה של גרביים כאילו בזה תלויים חיי".
למה את הכי מחכה אחרי הלידה?
"לחזור להיות מי שאני. ההריונות לא קלים לי, בלשון המעטה. הבחילות, תחושת הכבדות, איבוד חוש ההומור, חוסר הסבלנות, האסטמה...".
איך היו הלידות עד כה?
"הלידות היו נפלאות. קלות ובאופן יחסי גם די מהירות. זה כזה קסם בעיני שאת נכנסת לחדר לידה עם בטן ויוצאת עם תינוק. פלא".
ממה את הכי חוששת בלידה?
"מהאפידורל. מפחיד אותי שאזוז או שזה יפגע במשהו".
מה השאלה כי מוזרה ששאלו אותך מאז שגילית שאת בהיריון?
"אם בא לי ערגליות טבולות בחומוס".
"מה לא היה לי? אני חושבת שהכי מעצבן זה השיעולים שבאו מהאסטמה שמחריפה לי בהריונות - זה די בלתי נסבל להשתעל כל היום, כל הזמן. קשה לדבר, קשה להופיע, קשה לנשום".
ההריון הנוכחי לימד אותך משהו חדש?
"יש משהו משמח וגם עצוב בלדעת שזה ההריון האחרון שלי. מצד אחד יש הקלה לדעת שלא אצטרך שוב לחוות 9 חודשים קשים, ומצד שני כל יום שעובר יש מין פרידה מהפעם האחרונה של לחוות את היום הזה בשבוע הזה עם התחושה הזו. אני לא בטוחה שאני מספיק ברורה ואין לי מושג אם זה עובר על כל אישה בהריון האחרון או רק עליי: מן שילוב של עצב והקלה שמתערבבים. בנוסף, גיליתי את השחייה. אני שוחה כל יום אחרי שאני מורידה את הילדים במסגרות, או בערב אחרי שהם הולכים לישון. זה ספורט נפלא לתקופת ההריון. הגוף קל במים ולא משנה אם בחוץ ברד או חמסין - בתוך המים תמיד נעים".
יש לכם כבר רעיונות לשמות לתינוק?
"האמת שעוד לפני שידענו אם זה בן או בת, הילדים כבר הציעו לקרוא לתינוק בייבי סוקסינל (בילו יותר מדי זמן בתאילנד). עכשיו אלכס רוצה לקרוא לו אולף (מהסרט 'לשבור את הקרח') ויהלי רוצה לקרוא לו בבר (על שם הכלב שלנו). לי כרגע ממש אין שום רעיון, אם למישהו יש רעיון לשם לבן, נא לעזור".
אילו שלוש תכונות היית רוצה שיהיו לילד שלך?
"ביטחון עצמי, טוב לב וחוש הומור".
אילו שלושה דברים היית רוצה שיהיו באמהות שלך?
"שלא אהיה חרדה מדי, שאהיה סבלנית ושאאפשר להם להיות מי שהם, גם אם זה יהיה בסתירה מוחלטת למי שאני".
מה הדבר הכי חשוב שלמדת במהלך ההיריון?
"זה נכון לגבי ההריון בפרט והחיים בכלל: שהכל זמני. הבחילות, הקשיים... וגם את הדברים הטובים צריך לזכור, ליהנות מהם ולחגוג אותם".
האם ברור לך שתעשי משהו שונה הפעם?
"בנוגע ללידה, מקווה שגם הפעם תהיה לידה קלה שמשאירה תחושת העצמה והתרגשות. בנוגע לאימהות, אני חושבת שאולי הפעם אעבוד על עצמי בכל מה שקשור לגבולות. אני נוטה לוותר הרבה ואני חושבת שבתור הורה חשוב לא לפחד שהילד שלך יתבאס שאתה יכול להיות גם קשה יותר לפעמים, ופחות ותרן".
מה תכתבי בהודעה שתשלחי לכולם אחרי הלידה?
"זהו, יצא :)".