מדי שנה מצוין יום המודעות לתסמונת האלכוהול העוברי כדי להגביר את המודעות לנזקי האלכוהול והשפעתו על התפתחות העובר. עוד בהיוולדם, ואף לפני כן, חשופים ילדים להשפעות סביבתיות. טיפול הורי מותאם המספק תזונה נכונה, תנאים תקינים, מגורים נאותים, חום, ביגוד וטיפוח פיזי ורגשי משמעותיים להתפתחות תקינה פיזית ונפשית. ולמרות זאת, יש מצבים שבהם ילדים ונוער סובלים ממשברים ומהפרעות נפשיות, ולעתים, במקרים חריגים, כאשר קיימת מצוקה שמסכנת את הילד או הסביבה, קיים צורך באשפוז לשם טיפול אינטנסיבי. בדרך כלל התסמונות האלו מתרחשות משילוב גורמים, סביבתיים ותורשתיים, ועל כן אינן ניתנות למניעה, אלא לאבחון מוקדם ככל האפשר. אך יש תסמונת נפשית התפתחותית אחת הניתנת למניעה מוחלטת – תסמונת האלכוהול העוברי.
הגורמים לתסמונת האלכוהול העוברי
כל שימוש באלכוהול במהלך ההיריון, בעיקר במהלך שלושת החודשים הראשונים, עלול לגרום לתופעה זו. מדובר בתסמונת שהיא הגורם השכיח ביותר למגבלה שכלית התפתחותית בקרב ילדים, "פיגור שכלי", כפי שהוכר בעבר, ושכיחותה כאחת למאה לידות. התסמונת נפוצה יותר בקרב אוכלוסיות המאופיינות בשתיית אלכוהול, לצד מצב חברתי וכלכלי נמוך. השכיחות באוכלוסיות אלו יכולה להגיע ל-5% ואף יותר.
השפעות תסמונת האלכוהול העוברי
התסמונת מתבטאת במגוון רחב של ביטויים התפתחותיים, נפשיים והתנהגותיים בקרב ילדים שנחשפו לאלכוהול במהלך התפתחותם העוברית. התסמונת בעלת השפעה מיוחדת על מערכת התפקודים הניהוליים שבאה לידי ביטוי בקושי להתארגן, פגיעה בכישורי קשב וריכוז, וכן פוגעת בשיפוט ובכישורי נטילת החלטות. התסמונת עלולה להתבטא במגבלה שכלית, בלקויות תקשורת, קשיים בוויסות חושי ורגשי, והפרעות התנהגותיות בדרגות שונות - מקשיי ויסות רגשי והתנהגותי ועד התפרצויות קשות ואלימות.
התסמונת תתאפיין בצורתה הקשה גם במאפיינים מסוימים בנראות החיצונית של פני הילד: עיניים קטנות הקרובות זו לזו, אף קטן וסולד, שקע אף עמוק ושפה עליונה צרה מאוד. כל זאת בהתאמה לכמות האלכוהול שאליה נחשף העובר. ככל שחשיפת העובר לאלכוהול גבוהה יותר, כך גם חומרת ביטוי התסמונת. חשוב לציין, כי קיים קושי להעריך את כמות האלכוהול המינימלית שעשויה להזיק לעובר ולכן ההמלצה היא הימנעות גורפת מצריכת אלכוהול בהיריון, בעיקר במהלך השליש הראשון שלו.
אמצעי טיפול
הטיפול בתסמונת מתמקד בהקלה על מצוקת הילד ומשפחתו בעזרת טיפול רגשי והדרכתי, כדי לשפר יכולת ויסות רגשי ו/או התנהגותי, קבלת החלטות ותפקודים חברתיים - אם בסיוע טיפול תרופתי המשפר תפקודי קשב או מאזן ומייצב התנהגות, ואם בהשמה במסגרת חינוכית חברתית מיוחדת. במקרים מורכבים יותר קיים צורך באשפוז של אותם ילדים המתמודדים עם התסמונת במחלקה פסיכיאטרית לילדים ומתבגרים, ולפעמים גם במעבר למסגרת חינוכית טיפולית חוץ ביתית. תסמונת האלכוהול העוברי ניתנת לאבחון כבר בגיל הילדות המוקדם, בהסתמך על ליקויים בתקשורת ובהתנהגות, על סמך ההיסטוריה של תקופת ההיריון הכוללת שתיית אלכוהול על ידי האם.
החל משלב האבחון ביכולתנו להקל על מצב הילד ולעשות ככל האפשר כדי לסייע להגיע למיצוי יכולותיו, אך לא נוכל להעלים את אותן התופעות. הילדים הסובלים מהתסמונת יתמודדו עם קשיים משמעותיים במהלך חייהם, שיבואו לידי ביטוי בקשיים בלימודים, ביכולת השתלבותם בחברה ובחשיפה גבוהה יותר להתמכרויות, למעורבות בתאונות ולקיצור תוחלת החיים. לכן, הדרך הטובה ביותר לטיפול בתסמונת היא מניעתה, הניתנת להשגה על ידי צמצום צריכת אלכוהול לאפס, במהלך כל שלבי ההיריון.
הכותב הוא מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר במכבי שירותי בריאות מחוז צפון