אני בגיל שבו רבות מחברותיי בהריון. חשבתי שאני מכיר את העסק בקווים כלליים: התשוקה לחמוצים ושוקולד, ההימנעות מיין וקפה, הבחילות וסימני המתיחה ובן הזוג, שיש לו בסך הכל כוונות די טובות. אבל נתונים שנתקלתי בהם ערערו את עולמי, וגרמו לי להבין שכל מה שידעתי לא תקף יותר.
הנתונים נאספו מחיפושים בגוגל בנושא הריון מ-20 מדינות בעולם, והדהימו אותי לחלוטין. למשל, השאלות המובילות בחיפוש בארה"ב היו "האם אישה הרה יכולה לאכול שרימפס?", "האם מותר לקחת משככי כאבים בהריון?" ו"כמה קפה מותר לשתות בהריון?". בקנדה, אוסטרליה ובריטניה ההריוניות כנראה לא שותות בכלל, או פשוט לא עושות מזה עניין, מכיוון ששום שאלה על הריון ואלכוהול לא הייתה בין עשר השאלות המובילות. האוסטרליות, אגב, מודאגות הרבה יותר בעניין מוצרי חלב ואכילתם בהריון, ובפרט גבינת שמנת, שצועדת בראש רשימת מאכלי ההריון המגוגלים ביותר בתת היבשת. בניגריה, מדינה שרק 30 אחוז מתושביה נהנים בכלל מגישה לרשת, השאלה הנשאלת ביותר הייתה האם מותר לשתות מים קרים בהריון.
האם השאלות הללו לגיטימיות? ודאי. הוכח שיש קשר בין שתייה לבעיות בריאות אצל העובר, ובמוצרי חלב מסוימים ולא מפוסטרים עלולים להיות חיידקי ליסטריה, שמסוכנים מאוד בהריון. ישנה אפילו אמונה תפלה לפיה שתיית מים קרים עלולה לגרום לתינוק להיוולד עם דלקת ריאות, כך שאין שאלה טיפשית. אבל השאלות הללו גרמו לי לתהות באשר לכמות המידע שאנחנו מוצפים בה – מהרשת, ממסורות מקומיות וממחקרים רציניים יותר או פחות שאנחנו נתקלים בהם. פשוט כמעט בלתי אפשרי לדעת במה להתמקד – וזה ממש לא תקף רק לאמהות.
גם החיפושים הגבריים בגוגל שונים מהותית ממדינה למדינה. במקסיקו הביטויים "מילות אהבה לאשתי ההרה" ו"שירים לאישה בהריון" גוגלו במרץ על ידי הגברים המקומיים. בארה"ב הפגינו יותר פרקטיות, וגיגלו: "אשתי בהריון, מה עכשיו?". ההריון מוציא גם לא מעט צדדים פרועים מהבעלים, ובהודו אחד החיפושים המובילים היה "בעלי רוצה שאניק אותו".