"בשנת החיים הראשונה התינוק גדל ומתפתח בקצב מהיר, שהינו ייחודי רק לשנה זו", אומרת רננה מזרחי, דיאטנית קלינית והמנהלת המדעית של מטרנה. "לא פלא, אם כן, שהתזונה ממלאת תפקיד חשוב בגדילה ובהתפתחות של התינוק. כיום המחקרים מוכיחים שהתזונה משפיעה הרבה יותר מאשר רק על הטווח הקצר ויש לה השלכות ארוכות טווח על הבריאות שלו כאדם בוגר. התזונה של תינוקך מתחילה כבר במהלך ההריון שלך, בו התזונה שלך חשובה על מנת שהוא יתפתח הכי טוב בעודו בקרבך. עם צאתו לעולם הוא ממשיך לקבל מזון אחד לפחות במשך ששת החודשים הראשונים לחיים, בעדיפות לחלב אם ול אחריו תחליף חלב, וכבר בשלב זה מתחילים להתבסס אצלו הרגלי האכילה.
"הקניית הרגלים נכונים בינקות תלווה את ילדך לאורך כל חייו ולנו ההורים יש אפשרות להשפיע עליהם ולעצבם. איך נעשה זאת נכון? ראשית בכך שנהיה מודעים להיותנו המודל לחיקוי עבור ילדינו. לנו ההורים יש תפקיד חשוב להציע לתינוק מבחר של מזונות בריאים ומזינים, ולקבוע מתי ואיפה אוכלים. לא פחות חשוב מכך לזכור שגם לתינוק יש תפקיד מרכזי, והוא לבחור מה וכמה הוא יאכל מתוך מה שהצענו לו. אין לנסות להאכילו תוך כדי הסחת דעת (טלוויזיה, הקראת סיפור וכדומה) ובוודאי שאין להבטיח לו תגמולים או חלילה להכריח אותו לסיים, כדי לא לפגוע במנגנון הרעב והשובע הטבעי שלו".
על מה הכי חשוב להקפיד?
ויטמין D. "זהו הוויטמין היחיד שניתן לקבלו שלא רק דרך המזון, אלא גם תוך כדי חשיפה לשמש, במהלכה הוא נוצר בעורנו. מכיוון שאנחנו חיים במדינה שטופת שמש לא אמורה להיות בעיה של חוסר בוויטמין החיוני הזה, אולם מתברר שהודות להמלצה החשובה להגביל את החשיפה לשמש, יש אוכלוסיות שונות בהן רמתו של ויטמין D נמוכה. ויטמין D חשוב לספיגת סידן מהמעי ולבניית עצמות, וחוסר בו פוגע בחוזק העצמות ומגביר את הסיכון לרככת (מחלה שבה העצמות אינן קשות דיין ונוטות להתעקם). תינוקות נמצאים בסיכון לפתח מחסור בוויטמין זה, הן בגלל ההמלצה להיזהר בחשיפתם לשמש והן בגלל שהם לא מקבלים אותו מספיק במזון. מכיוון שאין דרך לאתר את כל התינוקות הסובלים ממחסור, ממליצים במשרד הבריאות על תוסף יומי של 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין 3D לכל התינוקות מהלידה עד גיל שנה, בין אם הם יונקים או מקבלים תחליף חלב.
ברזל. "ברזל הוא מינרל חשוב להתפתחות תינוקות וחסר בו עלול להוביל לאנמיה, המהווה גורם סיכון להאטה בהתפתחות וירידה בתפקוד הקוגניטיבי של תינוקות. בישראל מחסור בברזל שכיח בקרב תינוקות ופעוטות מגיל חצי שנה, אז מתחילים להידלדל מאגרי הברזל עמם נולד התינוק, ועד גיל שנתיים. לאור זאת ישנן המלצות ברורות של משרד הבריאות בעזרתן תוכלו לוודא שהתינוק שלכם מקבל מספיק ברזל. ההמלצות כוללות: הנקה או תחליף חלב מועשר בברזל עד גיל 6 חודשים, מתן יומי של טיפות ברזל מגיל 4 חודשים (כאשר מתחילים במינון של 7.5 מ"ג עד גיל חצי שנה ועולים למינון של 15 מ"ג מגיל חצי שנה עד לגיל שנה וחצי). החל מהשלב שבו מתחילים לתת לתינוק מזון מוצק, חשוב להקפיד על תפריט עשיר בברזל. מה כולל תפריט כזה? בשר בקר והודו אדום, אבל גם דייסות לתינוקות המועשרות בברזל, וכן הגבלת שתיית תה ושוקו, שהקפאין שבהם מפריע לספיגה של הברזל. לגבי מוצרי חלב – אמנם מותר לתת אותם לתינוקות מגיל חצי שנה, אולם חשוב מאד להקפיד על כמויות קטנות בלבד כיוון שהם דלים בברזל. לכן, מומלץ לתת מנה של דייסה לתינוק כארוחה בכפית במקום לתת לו גביע של יוגורט, כך הוא יקבל מנה טעימה, מזינה וגם עשירה בברזל".
פרוביוטיקה. "חיידקים פרוביוטיים הם חלק ממערכת העיכול שלנו כמעט מרגע היווצרנו, וניתן לומר שאנחנו נמצאים רק בקצה הקרחון של הבנת השפעתם על גופינו. העובדה שיש בגופנו חיידקים ידידותיים התורמים לאיזון מערכת העיכול ידועה כבר שנים רבות, אך לאחרונה יותר ויותר מחקרים מגלים כי לפרוביוטיקה יש חשיבות רבה בתחילת החיים, וכי התבססות אוכלוסיית חיידקים בריאה אצל התינוק חשובה לחיזוק המערכת החיסונית, להקלה על כאבי בטן, גזים וקוליק, להפחתת אלרגיות ואפילו למניעת השמנה. גורמים סביבתיים משפיעים על הרכב פרוביוטיקה תקין במערכת העיכול של התינוק כגון סוג הלידה ותזונת התינוק ומחקרים כבר הוכיחו כי בלידה רגילה מקבל התינוק מנת פרוביוטיקה משמעותית בעת המעבר בתעלת הלידה, מה שמסייע להתבססות החיידקים הטובים במעיים שלו. גם חלב אם, שבעבר נחשב סטרילי, מכיל חיידקים פרוביוטיים המסייעים לחיזוק ההגנה הטבעית שלו".
שלב הלידה והינקות הינו רב משמעות בהתפתחות ההגנה החיסונית של התינוק ומומלץ לוודא שהמרכיב הפרוביוטי יהיה חלק יומיומי בתזונת התינוק בשל תרומתו הרבה למערכת העיכול והחיסון . לכן במידה והתינוק אינו יונק חשוב שהוא יקבל תחליף חלב המכיל פרוביוטיקה כבר מגיל לידה
