אימהות לתאומים מקבלות לרוב מבטי "אני לא מבינה איך חיים ככה" ואינספור משפטי השתתפות ואמפתיה. אמהות לשלישיות הן מועמדות לגיטימיות להדלקת משואה ביום העצמאות. ואמהות לרביעיות? כמעט שאין. אמא בריטית אחת, שקיבלה את הבשורה הבלתי נתפסת כי ברחמה גדלים לא פחות מארבעה עוברים, החליטה ללכת נגד עצה של כל רופא בעולם כמעט, ולא לדלל את ההריון. וכך, אחרי הריון קצר אך כבד למדי, נולדו ארבעה בנים בריאים, שחגגו השבוע יום הולדת שנה.
"בחיים לא יכולתי לדמיין אפילו דבר כזה"
לאמה רובינס, בת 31 בסך הכל, כבר היה ילד בן שנתיים בבית כשהיא ובעלה החליטו לנסות להרחיב את המשפחה. ההריון הגיע אחרי זמן לא רב, באופן טבעי לחלוטין, ופרט לתהיות טבעיות בסגנון "איך נסתדר עם שניים" הם לא היו יותר מדי מוטרדים – ולכן, כשקיבלו את הבשורה הלא תיאמן, הם היו בהלם. "בחיים לא יכולתי לדמיין אפילו דבר כזה, להיות אמא לחמישה ילדים בבת אחת", אמרה אמה. "אני אשקר אם אגיד שזה היה קל, אבל בדיעבד, אני שמחה שהייתי נאמנה לאינסטינקטים שלי ולא הפלתי חלק מהעוברים".
עוד לפני הבדיקה המכוננת, שבה הודיעו לגברת רוברטס על ארבעת הלבבות הקטנים שפעמו ברחמה, היא הרגישה שמשהו שונה. "בשבוע 10 כבר הייתי ענקית, וגם היו לי בחילות איומות, וחששתי שמשהו לא בסדר עם ההריון – מתברר שהיה יותר מדי בסדר. כשהגעתי לאולטרסאונד הבודקת פערה עיניים וסובבה אלינו את המסך. היא הראתה לנו שיש שלושה שקי הריון, אז לרגע חשבנו שזו שלישייה – ואז היא הראתה לנו שבאחד השקים יש שני עוברים, כלומר תאומים זהים, ובסך הכל ארבעה תינוקות אצלי ברחם. היינו כל כך המומים שלא הגבנו כמה שניות, ואז פשוט התחלנו לצחוק". אבל הצחוקים הפכו מהר מאוד לרצינות תהומית, כשהרופאים בבית החולים שבו נבדקה המליצו לה חד משמעית להפיל לפחות שניים מהעוברים, כדי להפחית את הסיכון להפלה וללידה מוקדמת.
"ברגע שאמרו לי את המילים האלו, הידיים שלי נשלחו אינסטנקטיבית להגן על הבטן. לא הייתי מוכנה לשמוע על האפשרות להפיל אף אחד מהם. הרופאים אמרו שכרגע כולם נראים בסדר, אבל לטובת המשך ההריון כדאי שאפיל את התאומים – ואני לא הייתי מסוגלת. רק המחשבה על זה שברה לי את הלב, וידעתי שלא אוכל להסתכל על התינוקות שיוולדו אם אעשה כזה דבר לאחים שלהם".
הלידה התחילה עם ירידת מים בשבוע 29
אמה המשיכה בהריון עצום הממדים, עד שבשבוע ה-29 התחילה לידה, כחודשיים לפני הזמן. אחרי שירדו המים, הוכנסה אמה לניתוח קיסרי, ובו שלפו הרופאים לפי התור את ארבעת הבנים, במשקלים נאים יחסית לשבוע ולעובדה כי חלקו רחם עם שלושה חברים. רובן, הבכור, נולד במשקל 1.304 ק"ג, זאכרי שקל 1.133 ק"ג – קצת פחות מהתאום הזהה שלו, ג'ושוע, שנולד במשקל 1.389 ק"ג, ובן הזקונים בחבורה, סאם, עצר את המשקל על 1.275 ק"ג.
"אחרי חודשיים בבית החולים הבנים הגיעו הביתה, ואז התחיל הקושי האמיתי. הם היו מתעוררים אחד אחרי השני בלילה, ומעירים את הגדול. הנקתי, שאבתי ונתתי בקבוקים, איבדתי ספירה כבר אבל תכפילו ארבע בלפחות שמונה האכלות ביום. 30 חיתולים ביום לפחות, עגלה ששוקלת כמו טנק – זה לא היה קל, אבל העיקר שכולם בריאים", סיכמה אמה את החוויה הלא שגרתית.
"כיום כבר כמעט ולא רואים הריונות כאלה"
"רביעייה היא לא מצב כל כך נדיר – מה שנדיר הוא העובדה שהאם בחרה שלא לדלל את העוברים", אומר פרופ' עמי עמית, מנהל היחידה להפרייה חוץ גופית במרכז הרפואי תל אביב. "כיום כבר כמעט לא רואים הריונות כאלו, מפני שאנחנו נלחמים מלחמת חורמה בפגות. כשהתחלתי את דרכי כרופא, לפני 37 שנים, עוד היינו רואים לא מעט שלישיות ולפעמים גם רביעיות, אבל כיום הרופאים מאוד משתדלים לא להגיע למצב כזה, כדי לא לסכן את האישה בסיבוכי הריון, ששיעורם עולה משמעותית בהריונות מרובי עוברים, וכמובן כדי למנוע מהתינוקות את הקשיים שבפגות".
לדברי פרופ' עמית, רבים מההריונות מרובי העוברים הם תוצאה של טיפולי פוריות, ובעולם הרפואי נעשים מאמצים תדירים לצמצם את שיעור ההריונות הכפולים והמשולשים. כלי חדש שהגיע למרכז הרפואי ת"א לאחרונה נרתם אף הוא למשימה. "בטיפולי הפרייה מחזירים לעתים יותר מעובר אחד, כדי להגדיל את הסיכוי להריון. לאחרונה נכנס אצלנו לשימוש אינקובטור משוכלל, שנועד להבטיח יצירה והחזרה של עוברים איכותיים יותר – ובכך לצמצם את הסיכוי להריון מרובה עוברים". האינקובטור, שנקרא "אמבריו-סקופ" הוא בית גידול לכ-72 ביציות מופרות, שעוקב באמצעות מצלמות HD אחרי גדילת העוברים והתפתחותם. למעשה, הוא מאפשר לנו להיות הרבה יותר בררנים במספר העוברים שאנחנו מחזירים לאישה, מכיוון שיש לנו סוג של תעודת ביטוח לאיכות העובר – וכך אפשר להשיג תוצאות טובות יותר מבלי להסתכן בהריונות כפולים או משולשים".