"אין לי דיעה מוצקה על הנושא", מודה מיכל דליות, אשת חינוך ומדריכת הורים, "אני חושבת שחירור אוזני תינוקות הינו דבר חברתי והוא מורשת תרבותית של כל מיני עדות. כל זמן שאין הוכחה מדעית שזה מזיק לילדות – אני לא רואה צורך להתנגד לזה".
"אם לצד היופי מדברים עם הבנות גם על אופי, אני לא רואה כאן בעייתיות"
לשאלה האם התינוקת עשויה לקבל מסרים שליליים מאקט חירור האוזניים שלה, אומרת דליות שזה תלוי בהורים – ובגיל הילדה בעת החירור. "אם מחוררים אוזני תינוקת בעגילים, הרי שהתינוקת עצמה לא רואה בזה שום עניין. ילדות שגדלות עם עגילים באוזניים כמעט מיום לידתן לא שמות לב לעגיל, והוא נראה להן כחלק בלתי נפרד מהן. לעומת זאת, אם עושים עגילים באוזניים לילדות בגיל גן חובה והלאה, יש סיכוי שהן תראינה בזה תרומה ליופי שלהן, בוודאי אם אמותיהן יאמרו להן כך. אני לא רואה בזה החפצה או בעייתיות ולא נזעקת עד השמיים: לכל אמא יש את אידיאל היופי שלה והדרך שלה להיראות יפה ומושכת ואת זה היא תנחיל לבנותיה. אם לצד היופי מדברים עם הבנות גם על אופי, חכמה, נדיבות וכדומה – אני ממש לא רואה כאן בעייתיות".
ומה לגבי ההיבט הפיזי של החירור? "אין לי המלצה, כרופא, האם נכון או לא לעשות עגילים לתינוקת", אומר לנו ד"ר דורון רול, מומחה ברפואת ילדים והמנהל הרפואי של מרכז מיבאל'ה, "ההתייחסות שלי היא בפן הרפואי בלבד, מבחינת האם יגרם נזק עתידי לילד – ומבחינתי, לא אמור להיגרם נזק כזה אם החירור ייעשה ע"י אדם מנוסה ובתנאים היגיינים של המקום וסטריליים של האוזן ושל הציוד".
על מה חשוב להקפיד בתהליך, כדי למנוע בעיות? "מעבר לחיטוי הכה חשוב של אזור הדקירה, יש חשיבות לכך שהיא תעשה בתנוך, בחלק התחתון של האפרכסת, שהוא רך ונטול סחוס. בכל איזור אחר גובר החשש לזיהום". מאחר ומדובר בתהליך מכאיב, ממליץ ד"ר רול על שימוש במשחה מאלחשת לאזור טרם ניקובו – ומכחיש מכל וכל את המיתוס המשונה כי תינוק אינו סובל מכאב בחודשי החיים הראשונים.
חשוב להקפיד על שימוש בעגילי זהב – שאינם יוצרים תגובה מקומית, וכמו כן העגיל חייב להיות צמוד לעור עם סגירה מאובטחת, כדי שלא יוכל להיתפס ולהיתלש, חלילה. "ישנם סיבוכים נדירים, שאם מבחינים בהם מוקדם הם פשוטים לטיפול", מוסיף הד"ר, "ההורים חייבים להיות ערים לנפיחות באזור החירור או לאודם מקומי, וכמובן שלהפרשה מוגלתית – המעידה על זיהום בשלב מתקדם יותר. בכל עדות לזיהום יש להוציא את העגיל עד לריפוי - ולפנות לרופא הילדים לטיפול".