כל הורה יכול לספר – בגאווה לא מוסתרת, כמובן – על הפעמים הראשונות של הילדים שלו. האמבטיה הראשונה, החיוך הראשון, הצעד הראשון – נקודות ציון משמעותיות, שלרוב גם מונצחות בתמונות, סרטונים וסיפורים משפחתיים שילוו את הילד לפחות עד שיהיו לו ילדים משלו. אבל יש גם פעמים ראשונות זוהרות הרבה פחות, מהסוג שלא נהוג לשבץ במצגות המרגשות שמכינים לכבוד יום הולדת שנה, וגם לא להשוויץ בהן לחברים. הנה כמה נקודות ציון משמעותיות בהורות שאולי לא זוכות לכבוד וליקר השמור לאבני הדרך הסטנדרטיות, אבל בהחלט מרגשות בדרכן.
הפעם הראשונה שמשאירים אותו עם מישהו אחר. את הלילה הראשון שבו נפרדים מהתינוק – ולא משנה אם הוא קורה בגיל חודש או בגיל חמש – כולם זוכרים. אבל מה עם הפעם הראשונה שבה זזים ממנו לרגע, ומשאירים אותו לכמה דקות עם אבא, סבתא, דודה או אחות בתינוקייה? לא לטיול של שבועיים בחו"ל, אלא סתם גיחה לקפיטריה או למקלחת, ועדיין: הרגע הראשון שבו התינוק לא נמצא בתוך הבטן שלך או בזרועותייך. מוזר, נכון? אמא, חכי שתילחצי שאת לא מרגישה תנועות, עד שתקלטי שדווקא יש תנועות – בטרמפולינה לידך.
החום הראשון. לא משנה אם הוא מופיע כתגובה לחיסון או סתם באשמת וירוס תועה – הפעם הראשונה שבה התינוק שלך מעוך, לוהט למגע ומבהיק עיניים היא לא משהו ששוכחים. אולי תגיבו בקוליות ותארגנו איזו אמבטיית חומץ פושרת להורדת הטמפרטורה, אולי תדחפו לו מכל טוב בית המרקחת לכל פתח אפשרי – מה שבטוח, שהייתם מסכימים בלי לחשוב פעמיים שיכרתו לעם איבר חיוני כדי להקל עליו ולו במעלה אחת.
הפעם הראשונה שבה אתם נכנסים לשירותים שלא בגפכם. גם אם את ובן זוגך מנהלים זוגיות חסרת גבולות ומבקרים אחד את השנייה במהלך הביקורים בשירותים, הפעם הראשונה שבה את נכנסת עם התינוק שלך לשירותים – כי הוא בדיוק נרדם במנשא או על הידיים, כי את באמצע הנקה או סתם כי הוא לא מפסיק לבכות ואין לך לב להשאיר אותו ככה אפילו לחצי דקה של פיפי זריז – היא אחד הרגעים המזוקקים ביותר שבו את מבינה את מקומך ותפקידך החדשים בעולם.
החלפת החיתול הפומבית הראשונה. בבית החולים האחות בתינוקייה הראתה לכם מה עושים, וגם בבית הסתדרתם, עם הרבה מגבונים וקצת תושייה. אבל החלפת החיתול הראשונה בחוץ היא תמיד מאתגרת. גם אם אתם שולטים בחומר, תמיד מקנן החשש הקטן, שיקלטו שאין לכם מושג מה אתם עושים, שתפילו את המשחה או תסגרו את החיתול הפוך ותהפכו לשיחת היום בגינה. ואם זה נשמע לכם מלחיץ, חכו לקקי-גב הפומבי הראשון.
הפעם הראשונה שבה קוראים לכם "אמא/אבא של". בטלפון מטיפת חלב, בהרשמה לחוג שחיית תינוקות או כבר בבית החולים – הפעם הראשונה שבה פונים אליכם בטייטל המחייב, הטוטאלי והבלתי נתפס הזה היא בהחלט פעם ראשונה משמעותית בחייך החדשים.
הפעם הראשונה שאתם קמים אליו בלילה. אם הבכי המתוק מפלח את הנמנום שהצלחת לתפוס אחרי הלידה בביות מלא, או שהסלולרי שלך מצלצל ומהעבר השני מבקשת ממך האחות בתינוקייה להגיע להניק – הפעם הראשונה שבה את חווה על בשרך התעוררות לילית (ראשונה מני רבות, רבות מאוד) לא דומה לפעמים שאחריה. יש בה התרגשות, השלמה וציפייה – והרבה פחות רטנוניות ומרירות מההתעוררויות הצפויות בחודשים הקרובים.
הפעם הראשונה שאתם נושאים את התינוק על מנשא. בניגוד לטיול בעגלה (שגם הוא בפני עצמו רגע גדול ראשון), יש משהו מאוד שחצני ומתגאה בלשאת תינוק במנשא. אתם הולכים ברחוב, מלאי מודעות עצמית עם הדבר הכי חמוד מחובר לכם לחזה. ולא משנה כמה הורים מסתובבים שם עם מנשאים ברחוב, זה תמיד אבל תמיד מושך את העין. הכי שופוני.
הפעם הראשונה שאתם עושים את זה כשהוא לידכם (או בחדר הסמוך). אתם יכולים לפלבל עיניים ולתהות איך לעזאזל הורים באמת מסוגלים לכך, אבל לפי סקר מעודכן שליש מההורים מקיימים יחסי מין כשהתינוק לצדם במיטה. מה שאומר שיש סיכוי טוב שגם אתם בסטטיסטיקה. הרגע הזה בו אתם מבינים שאתם לא לבד לגמרי היא ללא ספק הפעם הראשונה החדשה שלכם.
הפעם הראשונה שאתם מבינים שתינוק זה לא פיקניק. רגע פחות מדובר אך ללא ספק מכונן הוא הרגע בו מבינים שתינוק זה לא רק ריחות מענגים ומשכרים, מראות מתוקים ועור חלק. זה גם הרבה תסכול, בכי, פחד, חשש ועייפות. זה בסדר, זה קורה לכולנו, גם לאלה שפחות מתקשרים את זה. הכי טבעי שיש.
הפעם הראשונה שאת נכנסת לבגד מפעם. ואנחנו לא מדברות רק על ג'ינס שזה ללא ספק אחד מרגעי השיא בחיינו, אלא כל פריט שנאלצת להעלות גבוה במעלה המדפים במהלך חודשי ההריון. לחזור לבגד מפעם זה ניצחון קטן שלך על החיים. וזו חתיכת פעם ראשונה שכל אחת תזכור.
ואיזה רגע אתם לעולם לא תשכחו?
>> אמא טרייה: 8 דברים שיקלו עלייך את החיים
>> 10 דברים שלא ידעת על צירים
>> סקס בהריון: דברים שלא סיפרו לי
הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים