אז מה אתם אומרים על לגדל תינוק בעיר? נכון, יש לא מעט סיבות לסלוד מהרעיון כשיש ילדים, ובמיוחד תינוקות. הרעש, זיהום האוויר, יוקר המחיה והמדרכות זרועות הקקי הן רק חלק מארסנל ההסברים של מי שנוטש את המטרופולין ולא מביט לאחור. אבל תתפלאו – יש גם כמה יתרונות לגידול תינוקות אורבניים.
הכל זמין. מן הידועות היא שתינוקות דורשים ניהול מחסן לוגיסטי, עם אפס מקום לטעויות. אתם יכולים לדמיין מצב שבו נתקעתם בלי חיתולים באמצע הלילה, והסופרפארם הכי קרוב הוא במרחק של חצי שעה נסיעה? או תינוק צורח מרעב אחרי יום קשה בגזרת המטרנה, שרוקן לכם את שארית הרזרזבות? בעיר אמנם תשלמו יותר על כל דבר, אבל לפחות תוכלו להשיג אותו תוך לא יותר מחמש דקות הליכה, גם באמצע הלילה.
לא צריך אוטו. כולם זוכרים את הנסיעה הראשונה מבית החולים הביתה. ההרגשה שכל האחריות בעולם מונחת על כתפיכם, הנהיגה בקצב של צב בטסט חמישי והמחשבות הטורדניות: קשרתי אותו כמו שצריך? הסלקל בסדר? אולי אני רק אעצור שנייה בצד לבדוק? גם אחרי שמתרגלים, נסיעה עם תינוקות היא לרוב תענוג מפוקפק מאוד. הקשירה המסורבלת, הצרחות שמתחילות בשנייה שאתם מניעים והצורך לתמרן בין הרצון להשאיר לפחות עין אחת על הכביש ויד אחת על ההגה לעובדה ששוב ראיתם מוצץ עף באוויר, ואתם מוכנים לעשות הכל כדי לאתר אותו לפני שהוא נוחת בפח או על רצפת הרכב המטונפת. בעיר כל זה נחסך מכם, ואתם יכולים לנהל חיים שלמים – חוץ מנסיעות להורים, כמובן – נטולי רכב ודאגות.
מגוון תרבותי. אם ביישוב קטן אם תלויים בעיקר בטעמו של אחראי התרבות, שבוחר אילו הצגות יגיעו אליכם (או נאלצים לנסוע לא מעט בשביל הצגת ילדים של חצי שעה), בעיר תמיד יש הצגת פרינג' לילדים, איזו תערוכה צבעונית או סתם מיצג אורבני בשדרה. לא בטוח שזה מה שיגדל לכם את הפיקאסו הבא או את חנה רובינא הקטנה, אבל אין ספק שמדובר ביופי של משרפת אחה"צים.
וגם קולינרי. ילדים תמיד אוכלים טוב יותר בחוץ, וגם אם תכינו כל יום מנה מדוגמת ומלאת השראה ממדינה אחרת בגלובוס, רוב הסיכויים שזה יסתיים במקושקשת עם קוטג'. אבל אם הם רואים אתכם יושבים כל פעם במסעדה אחרת, ויודעים איך נראה מרק וון-טון בערך בשלב שבו הם מגלים מה היא במבה, יש יותר סיכוי שייצא לכם ילד עם טעם מפותח, או לפחות לא ייצא לכם סרבן כפייתי שמתקיים על שניצלים ופסטה-בלי-כלום.
חללים קטנים. תתפלאו, זה דווקא יתרון. כשיש לכם דירה קטנה אתם לא רק מחויבים לצבור פחות ג'אנק, צעצועים ושטויות, אלא גם "נאלצים" לבלות יותר זמן ביחד ולהתגבש משפחתית.
גינות עירוניות. באופן אירוני למדי, דווקא העובדה שיש כל כך מעט ירוק בעיר גורמת למי שמגיע לגינה עירונית להעריך כל פרח ועלה, להתפעל מהצל של העצים ולהתרגש מאוושת הרוח הרבה יותר ממי שחי בלב מדשאות מוריקות.
מקומות חדשים. כשגרים במקום קטן, מכירים כל פינה בו די מהר. זה אמנם מאוד נעים ומשרה ביטחון, אבל כשגרים בעיר גדולה אפשר למצוא בכל יום גינה חדשה, בית קפה שטרם דגמתם או סתם קיר מצוייר שהילדים יכולים להתפעל ממנו – גיוון אינסופי, שאף פעם לא נמאס.
>> טיול בעגלה: 4 תנוחות ששווה לתינוק שלך לאמץ
>> תינוקות הזעם: פרויקט צילום מסקרן