מנגו להיט, פפאיה פחות
המכשיר, "התרגשות-מטר", בתרגום חופשי, עושה שימוש במנגנון הקרוי GSR, המזהה שינויים מינוריים בכמות הזיעה על העור ובמוליכות החשמלית שלו כתגובה לגירוי, באמצעות חיישנים רגישים המוצמדים לכף הרגל. את המכשיר פיתח המהנדס ברנדון ווקר, במסגרת שיתוף פעולה מסחרי עם "המטבח של אלה", חברה המייצרת מחיות מזון לתינוקות.
המזונות שנבדקו היו בננה, לימון, קינמון, מנגו, קוקוס, פפאיה, פלפל אדום, משמש, בטטה וגזר. המאכל הפופולרי ביותר היה המנגו, שעורר התלהבות רבתי אצל רוב התינוקות. שני סגניו של הפרי הסיבי מפתיעים לא פחות: במקום השני מוקם דווקא טעם הקינמון הדומיננטי, ואחריו: לימון טרי (אם כי ייתכן שהמכשיר פירש בטעות את המצוקה כהתרגשות). למקום הרביעי הגיע הקוקוס, ואחריו הבננה. המזונות שעוררו הכי פחות תגובות נרגשות (בסדר יורד) היו פפאיה, פלפל אדום, משמש, בטטה וגזר. שני האחרונים הם כוכבים בלתי מעורערים בעולם טעימות המוצקים לתינוקות, ומעניין לראות האם התוצאות של הניסוי תשפענה על הורים לשנות את תפריט הרסקים שהם מגישים לתינוקות שלהם.
היבט נוסף של הנושא הוא סוגי המזון שנבחרו לניסוי. לפחות בישראל רוב התינוקות מתחילים את דרכם הקולינרית בטעימות של ירקות ופירות סולידיים, והרעיון לתת לתינוק בן כמה חודשים לימון או פפאיה נשמע מופרך מעט. "לפי המלצות משרד הבריאות, פרט לחלב ניגר ודבש אין מזון שאסור לתת לתינוק בריא בן פחות משנה", אומרת טובה קראוזה – דיאטנית קלינית ומחברת הספר "המדריך השלם לתזונה בהריון". "לכן, אין פסול במזונות שבחרו לתת לתינוקות שהשתתפו בניסוי, כל עוד ניתנו במרקם המתאים ובמידה. המזונות שגורמים ליותר מ-90 אחוזים מהאלרגיות הם דווקא ביצים, בוטנים, חיטה, חלב פרה, שקדים ואגוזים, שומשום, סויה, דגים ופירות ים. מבין הפירות, תתכן אלרגיה לקיווי ולמנגו, אבל אלו לא המזונות שגורמים לרוב מקרי האלרגיות, ולגבי הלימון: דווקא ראיתי לא מעט תינוקות שהתאהבו בטעמו החמוץ ואכלו ממנו בשקיקה. מה שנראה לי מוזר הוא הניסיון לכמת את מידת החיבה למאכל: אנחנו דור שמנסה לכמת כל דבר, אפילו כמה ינק התינוק, ולפעמים צריך פשוט להסתכל על הילד, לגוון את התזונה שלו ולחשוב פשוט, בלי לסבך את החיים יותר מדי".
>> טרנד: תינוקות מתניידים על שואבי אבק
>> האמא המודרנית: עסוקה בסמארטפון ושולחת מבט חלול בתינוק