אחרי שזה נראה כל כך מבטיח, הוא מתעורר לפתע, צורח, ולא נרגע עד שאתם נותנים לו את מבוקשו: זה יכול להיות רק מוצץ, אבל במקרים מסויימים ההורים נאלצים לנענע על הידיים, לנדנד בעגלה, להכין בקבוק חלב או להניק, ואפילו לצאת לסיבוב לילי במכונית- הכל בכדי להשיב את המלאך הקטן לשנתו. תודו שזה אחד הרגעים המתישים והמייאשים בחייו של כל הורה. למה זה קורה ומתי זה יסתיים? מדריך קצר לחוגגים הליליים.
עד גיל 5 חודשים לפחות, הם קמים לאכול
תינוקות בני יומם מתעוררים בדרך כלל כל מספר שעות בכדי לאכול. רוב ההורים מקבלים זאת באהבה ובהשלמה, וכמובן מאכילים את תינוקם או מרדימים אותו על הידיים בכל פעם שהוא מתעורר, כי הם מבינים שזהו צורך עבורו.
יש תינוקות שבגיל חודשיים כבר מתחילים לישון לילות שלמים בלי לדרוש אוכל בכלל, בעוד אחרים עוד זקוקים לארוחה לילית אפילו עד גיל שנה. בגיל שנה התזונה של התינוק כבר מורכבת בעיקר ממוצקים, ואז כבר בהחלט אין צורך באכילות ליליות.
בדרך כלל, לא מומלץ להפסיק האכלות לילה לפני גיל 5 חודשים ומשקל מינימלי של 7 ק"ג, אך בנוסף יש להתייחס לנקודות נוספות שיוכלו לעזור לכם בהחלטה אם צריך להאכיל את התינוק המתעורר או לא, כגון:
1. האם התינוק ישן בעבר לילות שלמים? סביר שאם עשה זאת בעבר הוא מסוגל פיזית להעביר לילה שלם בלי אוכל.
2. שמירה על אחוזון משקל. אם התינוק נמצא במשקל תקין לגילו אפשר לנסות לצמצם את כמות המזון שהוא מקבל בלילה.
3. הירדמות עצמאית. תינוק שיודע להירדם עצמאית ובכל זאת דורש ארוחה - כנראה שהוא באמת רעב, בעוד תינוק שלא נרדם בעצמו - הוא כנראה לא מתעורר מרעב, אלא משום שהוא משתמש ביניקה או בבקבוק כתלות להירדמות.
עם הזמן התינוק גדל והציפיה של ההורים היא שהוא יתחיל לישון שינה רציפה יותר בלילה ויתעורר פחות ופחות, אך הרבה פעמים הם מתקשים לשנות את צורת ההתערבות והתגובה שלהם במקרה של התעוררות, ובמקום להקנות לילד את היכולת לחזור לישון עצמאית, הם ממשיכים להאכיל או לנענע בכל יקיצה ובעצם מקבעים אצל הילד את התלות בגורם חיצוני בכדי להירדם.
התעוררות בתום כל מחזור שינה
רוב האנשים חושבים בטעות כי שנת הלילה שלנו אמורה להיות רצופה. אולם השינה, גם של המבוגרים וגם של התינוקות, בנויה למעשה ממחזורי שינה, אשר אורכים כשעה וחצי אצל אדם מבוגר ו 45-60 דקות אצל תינוק.
בסוף כל מחזור שינה כזה התינוק מתעורר התעוררות קלה ובוחן את סביבת השינה שלו. הוא בודק שהסביבה נוחה, בטוחה ומוכרת, ושכל התנאים שהיו לו שם בתחילת הלילה עדיין נמצאים שם איתו. אם הכל עדיין שם, הוא מניח את ראשו בחזרה וממשיך מייד לישון, בלי לבכות ובלי ממש להתעורר בצורה המורגשת על ידי ההורים, אשר בעצם אינם מודעים כלל ליקיצות הללו, וחושבים שהתינוק ישן כל הלילה ברציפות.
מכאן, החשיבות הרבה של היכולת להירדם עצמאית. תינוק שנרדם בכוחות עצמו בתחילת הלילה, יוכל לעשות זאת גם באמצע הלילה בכל פעם שיתעורר, ולעומתו ילד שתלוי בעזרה חיצונית כדי להירדם בראשית הלילה, יזדקק בדיוק לאותה עזרה גם בכל התעוררות – הוא יתעורר בבכי ויזעיק את ההורים למיטתו בכדי להמשיך לישון.
אז איך מלמדים הירדמות עצמאית?
כל ילד יכול ללמוד להירדם בכוחות עצמו. הנה כמה כללים פשוטים שיעזרו לו ולכם לסגל את היכולת המופלאה:
1. קיימו טקס שינה מדי ערב; רצף קבוע של פעולות המתבצעות לפני השינה ומכינות את התינוק לשינה בהדרגה. הטקס הקבוע יוצר אצל התינוק שגרה צפויה אשר משרה עליו תחושה של בטחון ונינוחות, מביאה אותו לשינה רגוע, ובעצם מעניקה לו הקשר שינה חיובי, אשר מכין אותו לקראת הירדמות.
2. הרגילו את התינוק לחפץ מעבר; חפץ אהוב כלשהו אשר ינחם וירגיע אותו לקראת השינה, ויהווה מעין תחליף לגורמי התלות החיצוניים שלהם הורגל התינוק עד כה. הרעיון הוא לבחור חפץ שיימצא במיטה יחד עם התינוק משעת ההשכבה, ושהתינוק יוכל להגיע אליו בעצמו ולהשתמש בו להרגעה עצמית מבלי להזדקק לעזרה חיצונית לשם כך.
3. תנו חיזוקים; כשאתם מלמדים את התינוק להירדם עצמאית השתמשו בחיזוקים חיוביים על כל התנהגות שמובילה לשינה, ובחיזוקים שליליים לכל פעולה שהוא עושה שמרחיקה את השינה. חזקו התנהגות חיובית בעזרת ליטופים או טפיחות והשמעה של קול נעים ומונוטוני. אם התינוק מתנגד לשינה, נעמד במיטה, זורק את המוצץ או נאבק בכם – החלישו התנהגות זו על ידי הפסקת הליטופים והלחישות, עד שיחדל.
4. פעלו בהדרגתיות; אי אפשר לצפות מתינוק שעד אתמול נרדם רק בהנקה או בידיים, פתאום להישכב במיטה, לעצום עיניים בשלווה ולהירדם עצמאית. לכן חשוב לעשות את המעבר הדרגתי ככל האפשר- עיזרו לתינוקכם להירדם באמצעות קול מונוטוני ומגע נעים שהוא אוהב. ההדרגתיות תתבטא בכך שמידי כמה ימים תוכלו להפחית את העזרה שאתם מעניקים לו בהרדמה.
5. שבו ליד מיטת התינוק; אל תמהרו לצאת מחדר התינוק ולהשאירו לבד בחדר. קחו כסא ושבו ליד מיטתו, לפחות בימים הראשונים. הנוכחות שלכם מקנה לתינוק בטחון בכך שאתם איתו, וגם אם יהיה לו קשה הוא ירגיש בטוח ומוגן מעצם היותכם לצידו.
6. נהגו בעקביות; שינוי הרגלי שינה, ובייחוד אצל תינוק שהורגל להירדם באמצעות עזרה אקטיבית של ההורים, אינו שינוי פשוט, והוא יכול לקחת מספר ימים עד שבועות. חשוב שתהיו עקביים בתוכנית שקבעתם לעצמכם, ושתידבקו בה גם כשזה קשה. קחו בחשבון שהשינוי קשה לתינוק לפחות כפי שהוא קשה לכם, קבלו בהבנה את הצורך שלו לבטא את הקושי וההתנגדות שלו על ידי בכי, ואל תישברו.
7. היו סבלניים; ואל תנהלו מלחמות עם תינוקכם. המטרה היא לגרום לו ללכת לישון בכיף וליצור חוויה חיובית סביב השינה. אל תיגררו למאבקי כוח, מתח וכעסים. במקום זאת שדרו רוגע ושלווה, ותנו לו להישכב ולהירדם בקצב שלו.
נטע רותם ימניצקיי היא יועצת שינה, בעלת האתר "שין שן - ייעוץ שינה מאל"ף ועד טף"