"התפתחות מערכת החיסון אצל התינוק היא תהליך מאוד מורכב", אומר ד"ר דרור וינר, גסטרואנטרולוג מקופת חולים כללית. "התהליך מתחיל כבר בשלב בתוך הרחמי, עם מעבר נוגדנים מהאם לעובר וכמובן שגם לגנטיקה יש תפקיד חשוב. לאחר מכן, זה תלוי בצורת האוכל והחשיפה לסביבה ולחיידקי המעי שמרכיבים את התינוק".
כשמדובר בתזונה, חלב האם תורם מאוד לחיסוניות של התינוק, מסבירה רננה מזרחי, דיאטנית ומנהלת מדעית ממטרנה. "בעבר חשבו שחלב אם הוא סטרילי אבל גילו שיש בו חיידקים שתורמים להרכב אוכלוסיית החיידקים במעי וגם HMO שמעודדים את השגשוג של אותם החיידקים הפרוביוטיים".
כמו כן, יש הבדל גדול בין תינוק שנולד בלידה רגילה לבין תינוק שנולד בלידה קיסרית, מה שגם משפיע על מערכת החיסון ולכן לצורת האכלה יש חשיבות רבה.
בחלב האם, הידוע כנוזל פלאי, יש מעבר של נוגדנים ומעבר של ציטוקינים שמעודדים ומפתחים את מערכת החיסון. במידה והתינוק לא יונק, מזינים אותו בתמ"ל וחשוב לבחור בזה שמספק את המכלול שהכי קרוב לחלב האם. רצוי מאוד שבתמ"ל יהיה HMO – אותו רכיב שלישי בגודלו בחלב האם. יש לרכיב זה חשיבות מאוד משמעותית בהתפתחות מערכת החיסון של התינוקות. אלו מעודדים שגשוג של החיידקים הטובים ומפחיתים זיהומים במערכת העיכול.
*לתשומת לב: חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק.