הורים מייחסים לו תכונות פלאיות, הסבתות נשבעות שבלעדיו אין סיכוי שהתינוק יירדם – אבל לא תמיד הוא מגיע, ומשאיר אתכם מתוסכלים, ובעיקר תמהים על נפתולי החיים, שהובילו אתכם להתפלל בשעת לילה מאוחרת לפעולת מעיים קולנית של תינוק.
"בימים הראשונים, תינוקות יונקים כמעט לא זקוקים לגרעפס, וגם אצל תינוקות שמקבלים בקבוק, אם לא האכילו אותם יותר מדי, זה לא הכרחי", אומרת עדי יותם, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC. "יש תינוקות רגישים יותר, שצריכים גרעפס אחרי כל האכלה, ואחרים מסתדרים בדרך כלל בלי עזרה מיוחדת".
אז מה הסוד לגרעפס המושלם? והאם תינוקות יונקים באמת לא חייבים (על פי חוק) לשהק? קבלו מדריך קצר לגרעפס המושלם. ושיהיה לבריאות.
"תינוקות יונקים לא חייבים לעשות גרעפס"
1. אז מה זה בכלל הגרעפס הזה? גרעפס, או בשמו העברי והאנמי יותר: גיהוק, הוא למעשה שחרור של אוויר שנקלע לדרכי העיכול של התינוק בזמן הארוחה. לפעמים הוא כרוך בפליטה, ולפעמים מדובר על גיהוק סטנדרטי ויבש, בדומה למה שקורה למבוגרים אחרי שאכלו מהר מדי.
2. מתי להוציא גרעפס? תלוי אם התינוק יונק או ניזון מבקבוק. תינוקות יונקים לא חייבים לעשות גרעפס באמצע ההאכלה ואפילו לא בסופה, מכיוון שהם נוטים לבלוע פחות אוויר מתינוקות שמקבלים בקבוק.
עם זאת, אם אתם רואים שמשהו מפריע לתינוק, ייתכן מאוד שזו בועת אוויר, שכדאי להוציא כדי להמשיך בהנקה בנחת. אם התינוק אוכל מבקבוק (ולא משנה אם הבקבוק מכיל תמ"ל או חלב שאוב) מומלץ לעצור ולעודד את התינוק לעשות גרעפס אחרי כל 60 מ"ל בערך, וכמובן בסוף ההאכלה. אם כעבור כמה דקות אין סימן לגרעפס באופק, והתינוק לא נראה סובל, אתם יכולים להניח לעניין – בהנחה שהוא רגוע ונינוח, ולא בוכה או משדר מצוקה.
3. עד איזה גיל יש לעשות הפסקות גרעפס? יש תינוקות, בדרך כלל כאלה שניזונים מהנקה בלבד, שמסתדרים לבד ממש מהיום הראשון. אחרים יזדקקו לעזרה אפילו עד גיל חצי שנה, ובכל מקרה, אם התינוק שלכם ירגיש אי נוחות, הוא כבר יידע לאותת לכם ולהרים את התקרה בצעקות.
4.התנוחה הקלאסית היא מעבר לכתף. הפוזיציה שבה רוב ההורים מוציאים את הגרעפס היא "מעבר לכתף" – מחזיקים את התינוק על הידיים, כשהפנים שלו כלפי גב ההורה והבטן שלו נלחצת על הכתף. עם הזמן, כל הורה משכלל את התנוחה ומוצא את הנקודה המדויקת בבטן התינוק, שתוציא גרעפס בזמן הקצר ביותר מרגע ההצמדה לכתף.
5. אבל אפשר גם בישיבה. התינוק שלכם עדיין רחוק מלהתהפך לבד, שלא לדבר על לשבת. ועדיין, יכול להיות שישיבה היא-היא תנוחת הגרעפס האידאלית בשבילו. "ישיבה" נתמכת, לפעמים בצירוף הטייה קדימה, יכולות לשחרר אוויר תקוע במהירות, ולחסוך לכם לא מעט טיולים של דילוגים עם תינוק על הכתף ברחבי הבית.
6. אפשר לנסות קפיצות עדינות. בדיוק כמו שאתם לא הייתם שמחים לעלות על טרמפולינה אולימפית אחרי ארוחה דשנה, אל תנסו לזרז את הגרעפס בקפיצות חזקות מדי. שילוב של קצת תנועתיות – בנענוע הגוף שלכם או בישיבה על כדור פיזיו – תטלטל את התינוק ותעזור לו לשחרר את מה שמציק לו.
7. או להניח אותו על הבטן. אם אתם לא מוצאים פוזיציה אידאלית, נסו להניח את התינוק על הבטן, בתקווה שהלחץ האחיד והרציף על הבטן יעשה את העבודה. כדי לזרז תהליכים עוד יותר, שפשפו בעדינות את גבו.
8. מסאז' יכול לעזור. אמנם לא מומלץ לגעת בבטן מיד אחרי הארוחה, אבל עיסוי גב נמרץ, בעזרת הידיים שלכם או עם כדור רך שתגלגלו במעלה ובמורד הגב, יסגור לכם גם את פינת עיסוי התינוקות וגם יוציא את השיהוק המיוחל.
9. וגם עלייה וירידה במדרגות. אם יש לכם מדרגות בבית (או אם אתם לבושים מהוגן מספיק כדי לצאת לחדר המדרגות בבניין), נסו לעלות ולרדת עם התינוק המוגז בידיים. הטלטול הקבוע והמונוטוני עושה פלאים לגרעפסים, וגם יחטב אתכם תוך כדי.
10. ואם כלום לא עובד לכם, נסו את כל התחנות. אם אף שיטה היא לא האידאלית עבורכם, החליפו ביניהן ברוטציה – לפעמים הנס קורה בדיוק במעבר בין תנוחה אחת לאחרת.
>> מתי פליטה תמימה של התינוק צריכה להתחיל להדאיג?