למרות שהבטחנו לעצמנו שנהיה אחרים, מסתבר שאנחנו לא פחות אובססיביים מההורים שלנו ביחס לאוכל של הילדים. הרצון שהם יעלו יפה במשקל ויתפתחו בדיוק לפי העקומה המלחיצה של טיפת חלב, גורמת לנו לתת תוספות, ובכלל זה לעבור במהירות גם לתוספת דייסה.
או אז נשלחים לעברנו לא מעט ציקצוקים, הערות והפחדות שבמו ידינו נגרום לילד המסכן להשמנה מיותרת - אחת הרעות החולות של החברה המודרנית. והכל בגללנו; האמנם דייסה היא תוספת מזון שאין לה כל ערך תזונתי מלבד קלוריות, או שהיא באמת נחוצה במעבר מתזונה חלבית למזון מוצק? מתי צריך להוסיף אותה לתפריט ואיך בוחרים את הדייסה המתאימה עבור התינוק? גם אנחנו שאלנו, וחזרנו עם תשובות.
השלמת צרכים תזונתיים
1. למה צריך בכלל לתת דייסה?
"הדייסה היא תוספת מועשרת בסידן, ברזל, ויטמינים ומינרלים נוספים", אומרת אורלי פיינה, דיאטנית קלינית והמנהלת המדעית של מעבדות "מטרנה". "תינוק חווה גדילה והתפתחות מהירה וזקוק לכל הוויטמינים והמינרלים בצורה מוגברת", היא טוענת. "בנוסף, הדייסה תורמת לגיוון המזון, נושא לא פחות חשוב, ומאפשרת לו להיחשף למגוון חדש של טעמים ומרקמים".
לדעת פיינה, רצוי להכניס את הדייסה כחלק מהתפריט הקבוע של התינוק. "ראשית, הדייסות משלימות את הצרכים התזונתיים וההתפתחותיים של התינוק אחרי חלב אם. כאמור, הן עשירות בויטמינים, מינרלים וברזל, שהוא מינרל חשוב ביותר לתינוק מגיל ארבעה חודשים ואילך. מאותה סיבה גם נותנים לתינוק תרכובת מזון לתינוקות מועשרת בברזל, וטיפות ברזל אצל אחות טיפת חלב. בהקשר זה, חשוב לדעת כי מגיל ארבעה חודשים לערך התינוק חשוף לאנמיה (חוסר דם) כתוצאה מחוסר ברזל וחשוב מאוד למנוע זאת".
2. מאיזה גיל כדאי להתחיל?
"משרד הבריאות וארגון רופאי הילדים האמריקאי ממליצים על הנקה או תחליפי חלב עד גיל חצי שנה ללא כל תוספות, אלא כתזונה בלעדית", אומרת איריס גרינבאום, אחות אחראית במחלקת ילדים ב' במרכז הרפואי "שניידר" בפתח תקווה, "כך שאין צורך לתת תוספת דייסה לפני גיל חצי שנה, אלא אם כן ישנה סיבה ספציפית".
לתינוקות שאינם עולים במשקל אפשר לתת תוספת דייסה לצורך העשרה קלורית לפני גיל חצי שנה. כך גם לגבי תינוקות הסובלים מפליטות או רפלוקס, שתוספת הדייסה מסמיכה את המזון שלהם. גם לתינוקות שקמים מספר פעמים בלילה כדי לאכול, אפשר לתת דייסה כתוסף לארוחה לפני השינה.
מגיל חצי שנה ומעלה, אומרת גרינבאום, הדייסה תופסת תפקיד חשוב יותר בתפריט התינוק, שכן היא משמשת כמזון גמילה. "ראשית, הדייסה מוסיפה גיוון לחוש הטעם ומסייעת לפיתוח חוש זה", היא מסבירה. "בנוסף, המרקם של המזון מאפשר האכלה בכפית, לא רק בבקבוק, ואף תורם לתחושת שובע לאורך זמן. בגיל זה ההתפתחות המוטורית של התינוק חשובה במיוחד ואכילה בכפית מומלצת לצורך מוטוריקה של הפה".
3. איך בוחרים את הדייסה מתאימה?
שוק הדייסות מציע מבחר גדול של דייסות מסוגים שונים: קורנפלור, אורז, דגנים מעורבים, ואפילו וניל ופירות. חלקן מיועדות לשימוש החל מגיל ארבעה חודשים, אחרות ניתנות החל מגיל חצי שנה ומעלה. עם איזו דייסה מומלץ להתחיל?
פיינה: "ארגון רופאי הילדים האמריקאי ומשרד הבריאות ממליצים להתחיל עם דייסות דגנים כמזונות המוצקים הראשונים. חשוב להתחיל מדגנים שאינם מכילים גלוטן, חלבון המצוי בדגנים מסוימים, שכן קיים חשש שתינוקות קטנים מדי יפתחו רגישות אליו וזאת מכיוון שמערכת העיכול שלהם אינה בשלה דיה. אורז וקורנפלור הם דוגמאות לדגנים שאינם מכילים גלוטן. דייסת שיבולת שועל מכילה כמות קטנה של גלוטן ודייסות חיטה וסולת מכילות יותר גלוטן. לכן, דייסות שיבולת שועל, דייסות דגנים מעורבים ודייסות סולת, אפשר לתת רק מגיל חצי שנה ואילך.
"זאת ועוד, לדייסות דגנים כמו שיבולת שועל, דגנים מעורבים וסולת, נודעת חשיבות רבה בסיוע לפעילות תקינה של מערכת העיכול, לתנועתיות מערכת העיכול ולתחושת שובע, כיוון שהם מכילים סיבים סופחים מים היוצרים תחושת שובע בקיבה", מסבירה פיינה. "מכל מקום, חשוב לזכור כי כל הדייסות דומות בהרכבן התזונתי ומועשרות בוויטמינים ובמינרלים. ההבדל ביניהן מסתכם בעיקר בטעם".
4. מתי כדאי להחליף דייסה?
פיינה: "ההמלצה הנוכחית היא לא לשנות את מזונו של התינוק במקרה של שלשול קל עד בינוני. עם זאת, כשמדובר בשלשול חריף, כדאי להימנע מדייסות המכילות סיבים בכמות רבה מדי, שכן הם עלולים לגרות את מערכת העיכול, ולהעדיף דייסת אורז או קורנפלור. אם התינוק נוטה לפתח עצירויות, רצוי לתת לו דייסת דגנים ולהקפיד במקביל על שתיית מים לאחר כל ארוחה כזו. ידוע כי הדגנים מכילים סיבים סופחי מים וחוסר שתייה עלול להחריף את העצירות".
גרינבאום מוסיפה שלילדים הסובלים ממחלות שלשול חריפות, רצוי שלא להכין דייסה סמיכה, אלא דייסה דלילה יותר הקלה לעיכול ומאפשרת ספיגה מהירה יותר של המזון בקיבה.
דייסה זה משמין? מיתוס שכדאי לנפץ
5. האם אכן הדייסה גורמת להשמנה?
אחת הטענות של המתנגדים לתוספת דייסה גורסת כי היא גורמת להשמנה של התינוק. פיינה טוענת שמדובר במיתוס שיש לנפץ. "אם רוצים להוסיף דייסה, אפשר להכינה בצורה דלילה יותר. הוספת דייסה פעמיים ביום בהכנה דלילה, אינה מהווה תוספת קלורית משמעותית".
6. מתי יודעים שהתינוק "בשל" לתוספת דייסה?
"כשמתחילים להפחית במינון של חלב אם ונותנים במקומו מזונות גמילה, כגון ארוחת פירות המכילים בעיקר סוכר, מים וסיבים, חשוב לזכור כי כמות החלבון והסידן שמכילים מזונות אלו, אינו משתווה לכמות החלבון שמכיל חלב אם או תמ"ל. לכן הדייסה היא מזון גמילה המספק השלמה, ובתוך כך עוזר להתגבר על הירידה בצריכת רכיבי תזונה כתוצאה מהפחתת החלב", אומרת פיינה.
7. האם עדיפה דייסה דלילה או סמיכה?
"באשר למינון, אין חוקים. כשמציעים לתינוק מזון חדש, מומלץ תמיד להתחיל במינון קטן. כאשר נותנים דייסה, כדאי להתחיל בהוספת כף אחת לתחליף החלב או לחלב אם, ולהסמיך בהדרגתיות ולבדוק את תגובת התינוק בכל פעם. חשוב גם לבדוק האם הוא מפתח במהלך היום פריחה או אלרגיה, ואם כן, יש להפסיק מיד עם מתן הדייסה. במשפחות עם שכיחות גבוהה של אלרגיה למזון, מחליט הצוות הרפואי בדרך כלל לדחות את התחלת מזונות הגמילה. הצוות הוא גם זה שיכול להמליץ על מועד התחלת מזונות הגמילה אצל תינוקות הנוטים לאלרגיות".
גרינבאום מציינת שישנן כמה טעויות נפוצות שהורים עושים בכל הנוגע להזנת תינוקם בדייסה. "דייסות רבות מגיעות ללא תוספת סוכר או מלח והורים רבים נוהגים להוסיף להן סוכר בשביל המתיקות. ההוספה הזו אינה מומלצת", היא אומרת.
8. ואיך מכינים?
"חשוב להכין את הדייסה במים פושרים או קרירים, ולא במים רותחים שגורמים ליצירת גושים", מסבירה גרינבאום. "כמו כן, אין להכין תחליף חלב בתוספת דייסה ולהכניס לחימום במיקרו. החימום יוצר גושים והורס את המרכיבים התזונתיים". חוץ מבקבוק, אגב, ניתן להשתמש בדייסה גם לצורך הסמכה של מזון התינוקות. למשל, אפשר להוסיף אותה למרק ירקות, או לתערובת פירות, לצורך העשרה קלורית ובפרט להעשרה בברזל.
הכתבה התפרסמה באתר ifeel. לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן