אחת מהן היא ל'. בת 35, לא נמצאת בזוגיות אבל חושבת על הורות יחידנית. עם זאת, היא טוענת שהיא לא מספיק בשלה ועדיין לא מוכנה לוותר על החלום להביא ילד בתוך תא משפחתי שכולל אמא ואבא. לצד החלום, היא מודעת לכך שהשעון הביולוגי מתקתק. כש-ל' הגיעה אליי הצעתי לה שימור פוריות. כי בסופו של יום, הביציות לא מחכות שהיא תבשיל. הן מצדן ממשיכות להזדקן. ומכיוון שאת השעון הביולוגי אי אפשר לעצור, בהחלטה משותפת החלטנו להקפיא ביציות. כבר בבדיקות הראשוניות התגלה שהפוריות שלה בירידה משמעותית. כששיקפתי לה את המצב, היא מיד אמרה: "אני רוצה להיות אמא, עכשיו. אני לא רוצה לחכות, שמא אפספס את ההזדמנות".
לצערי יש כאלו שכן מפספסות בלי להיות מודעות לכך. הן מגיעות אליי לרוב באמצע שנות ה-30, אפילו לקראת שנות ה-40, ולעתים גם בעשור החמישי לחייהן. רובן מבולבלות, מפוחדות, חוששות, ולא בטוחות מתי הרגע שבו כדאי לעצור את החיפוש אחר הנסיך על הסוס הלבן ולהגשים את האימהות שלהן. ברוב המקרים אני מסביר להן על התהליך, במה כרוכה הפרוצדורה, ואז הן נעלמות. במקרה הטוב לכמה חודשים, ובמקרה הפחות הטוב, לכמה שנים. ולעיתים זה באמת מאוחר מדי.
יש פן רגשי מאוד משמעותי בהחלטה להביא ילד לעולם לבד, ללא זוגיות. עולות וצפות שאלות וסוגיות רבות, ותשובות חד משמעיות- אינן בנמצא. לפעמים כל מה שצריך זה לרצות להיות הורה ולהאמין שאפשר לעשות זאת היטב גם לבד. ולזכור שזוגיות ניתן למצוא בכל גיל, אך להיות הורה- לא בהכרח.
מתי הרגע הנכון לעצור לרגע ולבחון את המצב?
הקלישאה הגדולה ביותר היא בעצם אינה קלישאה, אלא האמת הרפואית לאמיתה. החל מגיל 35 הפוריות מתחילה לרדת משמעותית ובמקביל עולה הסיכון למומים בעובר. לאחר גיל 40 הסיכוי ללדת תינוק בריא עומד על כ-12%. ואחרי גיל 43, הסיכויים הינם כ-3%. כמובן שיש מקרים משמחים, אך לצערי הם לא משקפים את הכלל.
ולכן, אם הגעת לגיל 35 ואת לא נמצאת בזוגיות, ועדיין לא מוכנה לוותר על החלום, אני ממליץ לבצע הליך שימור פוריות. ואם כבר החלטת שהורות יחידנית מתרומת זרע זה המסלול הנכון עבורך- מה חשוב שתדעי?
הכנת הגוף להריון. למעשנות, זה הזמן להפסיק לעשן. העישון מעכב את הכניסה להריון.
בדיקות גנטיות. ככלל, אישה שמעוניינת להרות צריכה לעשות בדיקות גנטיות. כיום הנוהל במרבית בתי הזרע הוא לאפשר רכישת מנות זרע רק בצירוף בדיקות גנטיות של האישה, על מנת למנוע המשכיות של מחלות גנטיות.
בנק זרע ציבורי או פרטי? קיימים בישראל בנקי זרע ציבוריים (בבתי החולים) ובנקי זרע פרטיים. בנקי הזרע בישראל מחויבים בשמירת אנונימיות התורם ומספקים מאפיינים כלליים של התורם. כיום יש חוסר משמעותי בתורמים, לכן מייבאים זרע מתורמים מחו"ל. הבנקים הפרטיים כוללים מבחר רחב יותר של תורמים. ישנן נשים החוששות שעקב מספר התורמים המצומצם בישראל קיים חשש לקשר עתידי בין שני צאצאי אותו תורם ולכן רוכשות זרע מחו"ל, על מנת לצמצם את הסיכון.
תורם פתוח או תורם אנונימי? כאמור, בנקי הזרע בישראל מחייבים אנונימיות. אך ישנם בנקי זרע בחו"ל המאפשרים תמורת תשלום נוסף (משמעותי !) לקבל מידע על תורם הזרע כולל הסכמה של התורם לחשוף את פרטיו לילד, ככל שירצה בזאת עם הגיעו לבגרות. בבחירה מסוג זה ישנו סיכוי מסוים לדמות אב עבור הצאצא, ויחד עם זאת קטן הסיכון לחשיפת הצאצא לקשר עתידי עם אחיו.
הזרעה או IVF. לנשים עד גיל 39 אין אפשרות לבצע טיפולי IVF במימון הקופה ללא הזרעות (אלא אם קיימת בעיית פריון). לעומת זאת, מעל גיל 39 ישנה אפשרות להתחיל במידי בטיפולי הפרייה. חשוב לציין כי ההמלצה היא אישית לכל אישה, בהתאם לרמת הפוריות שלה ומצבה הבריאותי. הסיכוי להרות בטיפול הזרעה לאישה בת 38 הינו כ-15-18%, לעומת טיפול IVF, שם הסיכוי עומד על 25%.
הורמונים. גם כאן ההמלצה היא אישית לכל אישה, בהתחשב בתיק הרפואי שלה. לכל אישה מותאם טיפול משלה.
העצה האחרונה שלי לנשים שנכנסות לתהליך של הורות יחידנית- ארגנו לעצמכן תמיכה. הורה, אח/ות, חבר/ה, כל מי שתרגישו איתו נוח. זהו אינו תהליך מהנה (כל אחת חווה אותו בצורה שונה, אבל טרם פגשתי אישה שנהנתה..) הוא דורש המון תשומות רגשיות. ואלא אם התמזל מזלכן, ותקלטו כבר בטיפול הראשון- שנסו מותניים והיו מוכנות גם לאכזבות, זה חלק מהעניין. וזה החלק הקל. החלק המורכב מגיע אחרי הלידה. ותזכרו שילדים זה שמחה. ואהבה.
*ד"ר יריב גדעוני הוא מומחה במיילדות, גניקולוגיה ופריון. בוגר התמחות באנדוקרינולוגיה של הפוריות מאוניברסיטת McGill מונטריאול, קנדה.