פוריות היא קסם מופלא. כוריאוגרפיה מדוקדקת עם עשרות תנאים שמוכרחים להתקיים בעת ובעונה אחת על מנת להביא חיים חדשים לעולם. הדברים קורים בכל יום ברחבי העולם, אבל כשנכנסים לדקויות של התהליך, מבינים שכל כך הרבה דברים עלולים להשתבש בדרך, עד שקשה להאמין שמישהו מצליח בכלל להיכנס להריון.
כל אישה שאי פעם ניסתה להיכנס להריון, ללא הצלחה, מכירה את התחושה הכואבת שמביא איתו המחזור החודשי, או הפס הבודד על מקלון הבדיקה. עשרה אחוזים מהזוגות שמנסים להביא ילד לעולם סובלים מאי-פריון, המוגדר כחוסר הצלחה להרות אחרי שנה שלמה של ניסיונות ללא שימוש באמצעי מניעה.
ב-40 אחוז מהמקרים הללו, הסיבה לכך היא הגבר, וב-40 אחוז - האישה. ב-20 האחוז הנותרים מדובר בבעיה משולבת, ושם גם נכללים מצבים שבהם הרפואה לא מצליחה לאבחן את הסיבה – הם קשורים ככל הנראה בסיבות פסיכולוגית ומכונים "אי-פוריות בלתי מוסברת".
סיבות אפשריות לחוסר פריון אצל הגבר:
היסטוריה רפואית. בגרות מינית מאוחרת וטיפולים הורמונאליים בילדות יכולים לפגוע בפוריות הגבר. כך גם לגבי מחלות ילדות כמו אשכים טמירים, מצב שבו שהאשכים אינם יורדים אל שק האשכים בזמן הלידה, וממוקמים בחלל הבטן. גם פגיעות טראומטיות יכולות להשפיע, כמו תאונות דרכים. ניתוחים קודמים כמו בקע ("קילה"), ניתוח בשלפוחית השתן או ניתוח לטיפול בסרטן האשכים עלולים לפגוע בפוריות. מחלות מין כמו זיבה, מיקופלסמה או כלמידיה יכולות ליצור חסימה בצינוריות הזרע. גם נטילת תרופות מסוימות יכולה להשפיע.
חשיפה של האשכים לחום. חום גבוה עשוי להשפיע על ייצור הזרע עד שלושה חודשים לאחר מכן, אז נוצר זרע חדש. לכן, פעילויות מסוימות המחממות את אזור האשכים, כמו ג'קוזי וסאונה או רכיבה על אופניים, עלולות להשפיע על הזרע ותפקודו.
חשיפה לרעלים. קרינה, כימיקלים חקלאיים, עופרת וכימותרפיה הם חלק מהחומרים המזיקים לפוריות.
הרגלים. עישון סיגריות או מריחואנה ושתיית אלכוהול פוגעים משמעותית באיכות הזרע.
דליות באשכים (וריקוצלה). תופעה הקיימת ברמה מסוימת אצל כ-15 אחוז מהגברים, כאשר ב-40 אחוז מהגברים הסובלים אי פוריות ניתן לאבחן את התופעה.
חסימה של צינורית הזרע. החסימה עשויה לנבוע ממום גנטי מולד כמו היעדר צינור זרע. התהליך יכול גם להתרחש כתוצאה מסיבוך לאחר ניתוח.
דלקות וזיהומים. מחלות דלקתיות וזיהומים עלולים לגרום לחסימה מכאנית או לפגיעה באשך ובתהליך יצירת תאי הזרע. המחלות הזיהומיות עשויות להתרחש בילדות או בבגרות.
גורמים הורמונאליים. בעיות הורמונאליות פוגעות בתהליך בקרת יצירת תאי הזרע.
נוגדנים עצמיים. הימצאות נוגדנים נגד תאי הזרע יכולה להתרחש כתוצאה מהימצאותם בנוזל הזרמה או בריר צוואר הרחם. הנוגדנים הינם חלבונים הנקשרים לתאי הזרע ופוגעים בהליך ההפריה או יכולת התנועה של הזרע.
בעיות בתפקוד המיני. ירידה בתפקוד המיני עשויה לגרום לבעיות בזקפה או בשפיכה. הסיבות יכולות להיות הורמונאליות – בעיות במערכת העצבים ההיקפית של הפין - תרופתיות, או בעיות פסיכולוגיות שונות.
בדיקות לאבחון מקור הבעיה:
בדיקת נוזל הזרע. הבדיקה החשובה ביותר שיש לבצע על מנת להתחיל אבחון אצל זוג הסובל מבעיות פוריות. את הבדיקה יש לבצע לאחר 2-4 ימים של הימנעות משפיכה. רצוי לבדוק את נוזל הזרע במהלך 60 דקות מהאיסוף. שלושה גורמים נבדקים: מספר תאי הזרע בפליטה, כושר ואחוז תאי הזרע הנעים קדימה ושיעור הצורות התקינות של תא הזרע.
בדיקה גופנית. הרופא יבדוק את קיומן של צלקות מניתוחים ישנים; ייבדק הפין – גודלו וצורתו ומיקום השופכה; ייבדקו האשכים – גודלם, מרקם, רגישותם ונוכחות דליות.
הערכה הורמונאלית. בירור אנדוקריני (בדיקת בלוטות המפרישות הורמונים) מתבצע במקרים בהן ריכוז הזרע נמוך במיוחד או בהעדר תאי זרע בזרמה.
בדיקה לאחר משגל. מעריכה את איכות ריר צוואר הרחם בזמן הביוץ ויכולת תאי הזרע לנוע בו. נהוג לבצעה רק במקרים מיוחדים בהם קיים קושי בביצוע בדיקת הזרע.
תרבית נוזל הזרע. אם מתגלה דלקת בבדיקת הזרע, רגישות בבדיקה גופנית או הפרשה מאיבר המין. מקובל לבצע בדיקת תרבית לאיתור זיהומים.
בדיקות נוספות: בדיקת נוגדנים בזרע, בדיקת שתן, ביופסיה של האשך, אולטרא-סאונד ובדיקות גנטיות.
סיבות אפשריות לחוסר פריון אצל האישה:
גיל מבוגר. הסיכוי להיכנס להריון יורד ככל שגיל האישה עולה, משום שלגיל השפעה על הפוריות ועל איכות הביציות. מחקרים רבים מראים ירידה משמעותית בשיעורי ההריון בקרב נשים בסוף שנות השלושים לחייהן, כשבגילאים אלה חלה גם ירידה בשיעורי ההצלחה של טיפולי פוריות, כולל הפריית מבחנה. גם הסיכון למומים גנטיים בעובר עולה עם גיל האם. זו הסיבה שממליצים לנשים מעל גיל 35 לבצע בדיקת מי שפיר מהשבוע ה-18 להריון, ולנשים מגיל 45 ומעלה המעוניינות להרות מומלץ לפנות לקבלת תרומת ביצית.
הפרעות ביוץ. אצל כ-40 אחוז מהנשים הסובלות מאי-פריון קיימות הפרעות ביוץ. תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) מהווה כ-80 אחוז מכלל הסיבות להפרעות ביוץ. התסמונת נובעת מתפקוד שחלתי לא תקין, המתבטא בביוץ לא סדיר או העדר ביוץ כלל. סיבה נוספת: עודף פעילות הורמונאלית אנדרוגנית (לדוגמה, טסטוסטרון) העשוי להתבטא באקנה או נשירת שיער. חשוב מאוד לאבחן מוקדם ככל האפשר נשים הסובלות מהתסמונת, כדי לאפשר טיפול רפואי נרחב.
גם תת או יתר פעילות של הורמוני בלוטת התריס עלולה לפגוע בתהליך הביוץ, כמו גם היפרפרולקטינמיה - ייצור יתר של ההורמון פרולקטין, שאחראי על ייצור החלב לאחר הלידה. תופעות נוספות העלולות לפגוע בתהליך הביוץ: תת משקל ואנורקסיה, עודף פעילות גופנית או מתח נפשי ניכר.
ירידה בתפקוד השחלתי. ככל שהגיל מתקדם כך חלה ירידה בתפקוד השחלות, כשהירידה המשמעותית ביותר מתרחשת לאחר גיל 36. ירידה בתפקוד השחלתי עשויה להיגרם גם מהסיבות הבאות: ניתוחי שחלה קודמים, ציסטות שחלתיות וגידולים שפירים או ממאירים, אנדומטריוזיס (רקמה המתפתחת מחוץ לחלל הרחם), טיפולים כימותרפיים והקרנות לאגן.
אי-פוריות מסיבה מכאנית. מערכת פוריות תקינה כוללת את הנרתיק, צוואר הרחם, הרחם, שתי חצוצרות ושתי שחלות. כל פגיעה לאורך "מסלול ההפריה" עשוי לגרום לאי פריון מכני.
בדיקות לאבחון מקור הבעיה:
צילום רחם. בדיקה בה מזריקים חומר אטום לקרינת רנטגן דרך צוואר הרחם באמצעות קטטר. הנוזל עובר דרך צוואר הרחם אל חלל הרחם ומשם ממשיך דרך החצוצרות אל חלל האגן. במקום שבו הנוזל לא עובר, ניתן לזהות חסימה. הבדיקה מבוצעת מספר ימים לאחר תום הווסת ולפני מועד הביוץ המשוער. בבדיקה זו ניתן לאתר חסימה בחצוצרות. כמו כן, ניתן לזהות מצבים פתולוגיים בחלל הרחם: שרירנים (גידול שפיר), פוליפים (רקמה הגדלה בצורה לא נורמלית), הדבקיות (צלקות בפתח החצוצרה), ומומים מולדים כמו רחם דו קרני (חלל הרחם חצוי על ידי מחיצה עבה).
היסטרוסקופיה. הליך המאפשר לרופא לבדוק את תקינותם של תעלת צוואר הרחם, חלל הרחם ופתחי החצוצרות. הבדיקה נעשית על ידי הסתכלות ישירה באמצעי ראיה אופטי. הבדיקה יכולה להתבצע ללא הרדמה או בהרדמה המלווה באשפוז. במהלך הפעולה המנתח משתמש בתמיסת נוזל או גז על מנת להרחיב את חלל הרחם ובכך מתאפשרת תצפית טובה יותר על מבנה הרחם.
לפרוסקופיה. בדיקה בה מחדירים טלסקופ זעיר דרך חתך קטן בטבור. הבדיקה מבוצעת בהרדמה כללית. באמצעות הבדיקה ניתן ללמוד על מבנה הרחם, החצוצרות והשחלות. כמו כן, ניתן לאבחן הדבקיות, אנדומטריוזיס, ציסטות שחלתיות או שרירנים. כמו כן, ניתן להזריק תמיסת צבע דרך החצוצרות ולזהות חסימות בהן.
סייע בהכנת הכתבה: ד"ר אלי גבע מומחה למיילדות, גינקולוגיה, פוריות והפריה חוץ-גופית.