טיפולי פוריות הם אף פעם לא קלים. האפקט הנפשי והרגשי, בשילוב ההליכים הרפואיים הכואבים לעתים ומעמסת ההורמונים והתרופות שהגוף נושא, הופכים את התהליך למורכב ומאתגר. כאשר קורים אסונות, כמו פטירתה של אישה שעברה שאיבת ביציות שגרתית, נוסף למערכה גם פחד מטרגדיות כגון זו.
כמה דברים שחשוב לדעת על שאיבת ביציות: התהליך, הסיכונים ואיך לצמצם אותם.
1. למה שואבים ביציות? תהליך שאיבת הביציות הוא חלק מתהליך של הפריה חוץ גופית (IVF), שכולל מתן הורמונים, שאיבת ביציות, הפרייה במעבדה והחזרת הביציות המופרות לרחם. בדרך כלל פונים ל-IVF לאחר מספר נסיונות בטיפולים "קלים" יותר, כמו הזרעות. "אנחנו מבצעים את ההפריה כשיש בעיה מכנית, בחצוצרות למשל, או בעיית זרע קשה, ולעתים גם במקרים של הפרעות קלות, שבכל זאת לא מצליחים להתגבר עליהן בטיפולי פריון קלים יותר", אומר ד"ר ערן הורוביץ, רופא נשים בכיר לפריון והפריה חוץ גופית.
2. איך מתבצע התהליך? טיפולי ההפריה החוץ גופית נעשים במחזורים. האישה מזריקה הורמונים שונים, במינון שקובע הרופא לאור מצבה הבריאותי ובעיית הפריון ממנה היא סובלת, ולאחר שבוע עד שבועיים מגיעה לבית החולים לצורך שאיבה. תחת הרדמה כללית ובעזרת מחט, בהנחיית אולטרסאונד וגינאלי, שואבים ביציות משתי השחלות, בכמות שמשתנה מאישה לאישה (הכמות הממוצעת היא 10-15 ביציות לשאיבה). הביציות נלקחות למעבדה, שם בודקים את איכותן ומפרים אותן בזרע של בן הזוג או התורם. הביציות שהופרו בהצלחה מוחזרות לרחם, וה"עודפים" מוכנסים להקפאה, לשימוש עתידי.
3. מה הסיבוכים הנפוצים? בישראל מבוצעות בין 30,000 ל-40,000 שאיבות מדי שנה (לשם השוואה: בהודו, שבה חיים מיליארד בני אדם, המספר דומה), והסיבוכים נדירים ביותר. בין אחוז לשני אחוזים מהמטופלות יסבלו מגירוי יתר שחלתי: תגובה חזקה מדי של השחלה לטיפול ההורמונלי שניתן לפני השאיבה, שיכולה לגרום לכאבים, בחילות וקשיי נשימה. זהו הסיבוך הנפוץ ביותר, שבטיפול נכון שניתן בזמן ניתן למגר כמעט לחלוטין.
4. ומה הסיבוכים הנדירים יותר? "בזמן השאיבה, קיים סיכון מזערי לפגיעה באברים פנימיים, כמו כלי דם, המעיים או שלפוחית השתן", אומר ד"ר הורוביץ. "פגיעות כאלו הן נדירות ביותר, מכיוון שהבדיקה נעשית כאמור בעזרת אולטרסאונד, והרופא רואה בדיוק להיכן המחט מגיעה".
כמו כן, "ישנן נשים שמפתחות אבצסים באזור השחלות או החצוצרות, מה שמכונה 'דלקת באגן'", מוסיף פרופ' אבי בן הרוש רופא נשים ומומחה לפריון. "בנוסף, אחת לכמה אלפי פעולות יש חשד לדימום פנימי, שבדרך כלל פותרים באמצעות השגחה ומתן של מנת דם לאישה". במקרים נדירים במיוחד, מתרחש זיהום".
"חשוב לציין, שלמרות שבישראל נעשות עשרות אלפי שאיבות בשנה, מקרה טראגי כמו זה שקרה לפני יומיים מתרחש אחת לעשור לערך, כך שבאמת מדובר בפרומילים", מסכם ד"ר הורוביץ. בנוסף קיימים גם סיכונים בהרדמה, אולם מכיוון שמדובר בהרדמה קלה בלבד, שנמשכת זמן קצר, כמעט ואין סיבוכים שמקורם בה.
5. יש נשים שנמצאות בסיכון מוגבר? "כל אישה עם מחלות רקע: בעיות בקרישת הדם, קרישיות יתר, נטייה לזיהומים, לופוס, מחלות ראומטיות, מחלות לב וכדומה נמצאת כמובן בסיכון, אבל כאשר הצוות יודע על הבעיה, הוא יכול להיערך מראש כדי להבטיח את שלומה של האישה, ולטפל בה אם חלילה מתעורר צורך", אומר פרופ' בן הרוש.
6. מה עושים כדי למזער את הסיכונים? לפני תחילת הטיפולים, האישה עוברת בדיקות מקיפות, כדי לשלול מצבים רפואיים מסויימים שעלולים לסכן אותה במהלך הטיפולים. שאיבת הביציות נעשית בחדר ניתוח סטרילי, בהשגחה של צוות רפואי מיומן שיכול להגיב לכל מצב חירום. לאחר השאיבה האישה נשארת כשעתיים-שלוש בבית החולים, ורק לאחר שמוודאים כי המדדים שלה (לחץ דם, דופק, חום ומתן שתן) תקינים, היא משוחררת לביתה.
"הסיבוכים והסיכונים נדירים מאוד, אבל אם אישה חשה כאבים, גם כמה ימים לאחר השאיבה, או שעולה לה החום, מומלץ שתפנה לקבלת טיפול – אם תופסים את הסיבוך מוקדם, יש הרבה מה לעשות כדי למנוע מקרים קשים", מסכם ד"ר הורוביץ.