בין אם אתם רק מנסים לאתר ביוץ כדי לדעת למתי לכוון את מאמצי הפרו ורבו שלכם, או שכבר הגעתם לשלב טיפולי הפוריות ואתם צריכים לתזמן מועדי שאיבת והחזרת הביציות – אם אתם מתקשים להיכנס להריון, טכנאית האולטרסאונד והאחות שלוקחת דם יהיו פרצופים מוכרים מאוד עבורכם.
אז מה עושים בדיוק במעקב זקיקים? והאם באמת צריך להוריד מכנסיים ולהידקר כל בוקר במשך כל מחזור הטיפולים? מדריך קצר, שיספר לכם כל מה שאתם צריכים לדעת.
גדילת הזקיקים מספרת על שלב המחזור
1. זקיקים הם למעשה "הבית של הביצית". נתחיל מההתחלה. ממש, ממש בהתחלה, בואך שיעור חינוך מיני. כדי להיכנס להריון, הזרע צריך לפגוש ביצית. מכיוון שהאולטרסאונד לא יכול לראות את הביצית, אלא רק את הנוזל שסביבה, מדידת הקוטר של המים נותנת אינדיקציה באשר לשלב המחזור שבו נמצאת האישה: לפני הביוץ, או אחריו.
2. נשים בטיפולי פוריות זקוקות למעקב זקיקים צמוד ביותר. תדירות המעקב תכופה יותר ככל שהטיפולים אינטנסיביים יותר. בזמן טיפולים מתבצעת מניפולציה על הגוף, באמצעות תרופות והורמונים, ומעקב זקיקים מאפשר לרופא לראות שהמינון מתאים (ואם לא: הוא משנה אותו בהתאם לתוצאות המעקב).
סיבה נוספת היא מצב הקרוי גירוי יתר שחלתי: תגובה מוגזמת של השחלה לתרופות, שעלול להיות מסכן חיים, וניתן לגילוי באמצעות מעקב זקיקים סדיר. לכן, בעוד שאישה שרק מנסה לזהות מתי הביוץ יכולה להגיע בתאריכים שבהם היא אמורה לבייץ, אישה שמקבלת טיפולי פוריות צריכה להגיע בתדירות גבוהה הרבה יותר.
3. מה מנסים לראות? כמה זקיקים יש, ומה גודלם – כדי לדעת מתי הם צפויים להבשיל וליצור ביוץ (או מתי יש להשרות ביוץ באמצעות תרופות פוריות). יש הסכמה בקרב רוב הרופאים שזקיק בגודל 15 מ"מ ומעלה נחשב סביר, ו-18 מ"מ נחשב לקוטר האופטימלי. מעבר ל-20-22 מ"מ זה כבר גדול מדי, וככל הנראה מדובר בציסטה (זקיק שלא התפוצץ, או סתם כיס נוזלים, שלא מכילים ביצית).
4. בנוסף, בכל מעקב זקיקים מתבצעת בדיקת דם. בבדיקת הדם נבדקת נוכחותם של שני הורמונים: אסטרוגן ופרוגסטרון. רמות האסטרוגן אמורות לעלות ככל שהזקיק גדול יותר, ורמת הפרוגסטרון אמורה להישאר נמוכה עד אחרי שמתרחש הביוץ, ולעלות בצורה חדה לאחריו.
5. במעקב שגרתי, בודקים גם את רירית הרחם. הרירית אמורה לקלוט את העובר, ולכן נהוג לחשוב שרירית שעובייה מעל 8 מ"מ, במבנה תלת שכבתי, היא המצב האידאלי. אם הרירית דקה מדי, יש רופאים שלא ימשיכו את הטיפול ויעדיפו להקפיא את העוברים (או פשוט לבטל את הסבב ולחזור לנסיונות בחודש הבא). אפשרות אחרת היא לנסות לעבות את הרירית באמצעים תרופתיים, או בעזרת תזונה מתאימה.
ממש לא חייבים לבצע אותה בשעות הבוקר
6. לא צריך להיות בצום לפני בדיקות הדם. אם לא הלבשת על הדקירה עוד בדיקות, מדידת רמות האסטרוגן והפרוגסטרון, שמתבצעת במעקב זקיקים שגרתי, אינה מצריכה צום של האישה.
7. אבל מצטערים לבאס: האולטרסאונד הוא וגינלי. ככה מתקרבים ככל האפשר לרחם עצמו ולשחלות, מה שלא מתאפשר בבדיקת אולטרסאונד עם מתמר שמונח על הבטן. לפחות עד שתהיי בהריון.
8. ממש לא חייבים לבצע את המעקב בבוקר. העובדה שהאחיות, הטכנאים והלבורנטים עובדים בבוקר ממש לא מחייבת אותך. בקופות החולים מרכזים אמנם לרוב את מעקבי הזקיקים בבוקר משיקולים מערכתיים, אולם יש רופאים ומרפאות שמבצעים את המעקב גם בשעות הערב והלילה – ואין לכך שום השפעה על אמינות התוצאות.
9. הבדיקה תמיד מדויקת. לפעמים האולטרסאונד יכול לטעות: למשל, במקרים שבהם הזקיק כבר בייץ, אבל התמלא בדם, ונראה כאילו טרם היה ביוץ. לכך בדיוק נועד המעקב הכפול, שעושה שימוש גם בבדיקות הדם, ולכן אין כמעט מקום לטעויות.
10. יש אלטרנטיבה? אפשר ללכת לפי הרגשה? או בדיקת ביוץ ביתית? הסתמכות על שיטות כמו חום השחר או מעקב אחר ההפרשות בנרתיק הוא מצוין עבור מי שמנסה לאתר את הביוץ כדי להגדיל את סיכויי הכניסה להריון. ועדיין, מי שעוברת טיפולי פוריות חייבת להיות במעקב זקיקים קבוע ורציף – היא מכניסה לגוף תרופות והורמונים במינונים לא קטנים, והמעקב נועד לוודא שלא ייגרם נזק במקום תועלת.
סייע בהכנת הכתבה: ד"ר אליהו לויטס, רופא ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי סורוקה מקבוצת הכללית