בניגוד לגברים, שיכולים (טכנית) להפוך לאבות גם בגיל 100, אצלנו העניין מורכב יותר. ההחלטה מתי להרות היא המשמעותיות ביותר בחיים, וצריכה להתחשב באינספור גורמים: כסף, קריירה, בשלות, לימודים – ואם ההחלטה הזו מסובכת בזוג, הרי שעבור אישה שלא מצליחה או לא מעוניינת בזוגיות המצב מורכב שבעתיים.
החשש לפספס את הרכבת עומד מול שיקולים אחרים, כמו השאיפה למצוא בן זוג בכל זאת, או החשש מהתמודדות עם הריון, לידה וגידול ילד לבד. אז עד מתי אפשר לחכות? ואולי עדיף בכלל להקפיא ביציות? כינסנו את רופאי הפוריות המובילים בישראל, כדי שיסבירו אחת ולתמיד, וימליצו לנו עד מתי אפשר לדחות את ההחלטה להפוך לאמא.
"שאיבת ביציות לפני גיל 35 תבטיח סיכוי טוב לילד ביולוגי בעתיד"
פרופ' שלמה משיח, חלוץ ההפריות החוץ גופיות בישראל: "לצערנו, הרפואה טרם הצליחה לעצור את הזדקנות השחלות, ומגיל 42-43 קשה מאוד להשיג הריון. מגיל 45, זה כבר כמעט בלתי אפשרי. אפשר כמובן למתוח את העניין, ולהיעזר בנפלאות הרפואה המודרנית, אבל אני יכול להגיד שאחרי גיל 42, גם הרופא המוכשר והמנוסה ביותר יתקשה להבטיח לאישה להרות וללדת ילד בריא. הביציות פשוט לא באיכות מספקת, וגם אם מצליחים לשאוב ולהפרות אותן, הן פשוט לא נקלטות היטב ברחם.
"לצערי, הנשים יצאו מורווחות פחות מגברים מהתארכות תוחלת החיים. נשים חיות היום יותר מ-80 שנה, אבל גיל הפוריות לא השתנה כמעט מאז ימי קדם. אם גברים, כמו קלינט איסטווד וצ'רלי צ'פלין, יכולים לעשות ילד גם בעשורים השביעי והשמיני לחיים, אצל נשים חלון ההזדמנויות קצר מאוד. לכן, במשך שנים אני נאבק למען שוויון היכולות. אם האישה שואבת בגיל צעיר, ומקפיאה 20-30 ביציות, יש סיכוי טוב שיהיה לה לפחות ילד ביולוגי אחד. זו הגישה שלי, ואני ממש עושה תעמולה להבאת העניין למודעות. אם לאישה מאוד חשוב לעשות ילד רק עם בן זוג, והיא לא רוצה ללכת על בנק הזרע, אני חד משמעית מציע שתקפיא.
"חשוב לי להעביר מסר לנשים, שלפעמים מגיעות אליי בגיל מבוגר וחושבות שהן פוריות רק משום שעדיין יש להן וסת. למעט יוצאות מן הכלל, תאריך התפוגה של הפוריות הוא בגיל 42-43, גם אם הווסת נמשכת עד גיל 50. עם זאת, גם אם מישהי איחרה את הרכבת אנחנו יכולים לעשות משהו בשבילה, ולהיעזר בתרומת ביצית.
"אני נאבקתי בזמנו להעלאת הגיל המקסימלי לטיפולי פוריות עם תרומת ביצית, מ-51 ל-54, וזאת מפני שאני סבור שגם לנשים מבוגרות יותר מגיע, אם בדקנו והן בריאות. ישראל נחשבת מאוד ליברלית בנושא, וכיום יש תרומת ביציות בישראל, עניין שעד לפני שנה חייב לוגיסטיקה מורכבת של ייבוא ביציות או הפרייה בחו"ל. אני מקווה שבעתיד קופות החולים יממנו את הטיפול, והנתרמת תשלם רק עשרת אלפים לתורמת, על מנת להנגיש את האופציה הזו לכלל האוכלוסייה".
"כל אישה צריכה להקפיא ביציות עד גיל 30"
ד"ר איתי בר חוה, מומחה לפוריות: "נשים נכנסות להריון ספונטני גם עד גיל 47-48, אבל מדובר במקרים נדירים, שממש לא מעידים על הכלל. בהערכה גסה מדובר בסיכוי של 1:1000, אבל אף אחד לא יודע מה המספר המדויק, כי אין סטטיסטיקה בנושא. אחרי גיל 43, הסיכוי להרות מביציות של האישה שלה הוא 2-3%, מגיל 45 אחוז אחד ומעל גיל 45 זה בעיקר מבוסס על נס.
"ככלל, אנחנו רואים ירידה הדרגתית מגיל 30. בגיל 35 הירידה נהיית תלולה יותר, ומגיל 40 היא תלולה מאוד - אבל כמובן שתאריך התפוגה של הביציות תלוי באישה, וכל מקרה לגופו. הבעיה היא שאי אפשר לדעת מי תמשיך להיות פוריה עד גיל מאוחר, ומי תתקשה להרות גם בגיל צעיר יחסית. לכן, כל אישה צריכה להקפיא ביציות בגיל 30, ולא משנה אם היא רווקה או בזוגיות. זה האקט הכי פמיניסטי, ובעיניי הקפאת הביציות היא ההתפתחות הרפואית הפמיניסטית ביותר מאז המצאת הגלולה. אלו הביציות הכי טובוות שתהיינה לה אי פעם, ושיקול הנגד היחיד הוא כסף. זה ממש משנה את כל מהלך החיים, מבטל את התלות שלה בשעון הביולוגי ומאפשר לה סיכוי לא רע להרות גם אם תתגרש ותכיר בן זוג חדש, למשל, או סתם תחליט בגיל מבוגר יותר להביא ילד נוסף לעולם".
"הגעת לגיל 35, את רוצה ילד ועדיין לבד? תתחילי בתהליך"
פרופ' יהושע דור, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים שיבא ומומחה לפוריות ב"מרפאת שלושת הפרופסורים": "מניסיוני, השאלות לא מתחילות לצוץ בגיל 30. בחברה של ימינו, זה נחשב גיל צעיר יחסית, ולא מגיעות אליי הרבה נשים בנות 30 כדי לדון באפשרויות שעומדות בפניהן. בדרך כלל, המטופלות מתחילות לחשוב על הורות יחידנית סביב גיל 35. הלוואי שנשים היו מגיעות בגיל 30-31, העבודה שלי הייתה יותר קלה.
"אם אשה בת 30 הייתה באה אליי, הייתי אומר להקציב זמן מסויים לניסיון למצוא בן זוג, ואם זה לא הולך עד תאריך יעד מסויים, לפנות להורות יחידנית או לאחד המסלולים של הורות משותפת. לפני זמן מה הגיעה אליי אישה בת 35, נאה, מצליחה ואינטליגנטית, שהתעניינה בהקפאת ביציות. המלצתי לה כמובן לעשות ילד ולא לסמוך על זה, והיא ביקשה קצת זמן לחשוב. אחרי חמישה חודשים אחותה הייתה אצלי, בעניין אחר, וסיפרה לי שאחותה הייתה נחושה להקשיב לי, וכמה שבועות אחרי השיחה שלנו הכירה גבר במסיבה ונכנסה להריון ממנו, אז לפעמים אני גם שדכן לעת מצוא.
"כשאישה בת 35 ויותר מגיעה אליי לייעוץ, אני מציע שתי אופציות: האופציה הטובה היא לעשות ילד. נשים בנות 35 עדיין לא חוות ירידה משמעותית בפוריות, ואם היא בריאה והכל בסדר, אין סיבה שזה יהיה תהליך מסובך מדי. האופציה השנייה היא להקפיא ביציות, ואני אישית לא מאוד תומך בזה. הטכנולוגיה קיימת, אבל התוצאות עדיין לא מספיק טובות. לכן, אני לא אציע לאף מטופלת שלי לסמוך על ביציות קפואות. 15 ביציות שהקפאת לא מבטיחות לך הריון בגיל 40, ואם ההקפאה נעשית בגיל מאוחר מדי, זה ממש לשים כסף ותקוות על קרן הצבי. בשורה התחתונה, אני מציע בחום לנשים להחליט על צעדיהן בגיל 35, ולא לדחות את ההחלטה לגיל 40, שעלול להיות מאוחר מדי".
"מגיל 35 יש ירידה דרסטית באיכות הביציות"
ד"ר אריק כהנא, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים אסותא ראשון לציון: "אם באה בחורה בת 30, שרוצה ילד אבל אין לה בן זוג, אני קודם כל מציע לבדוק שהיא בריאה, שאין לה בעיות מבניות ברחם, בשחלות או בחצוצרות ושהביוץ והפרופיל ההורמונלי שלה תקינים. ברגע שיש חשש לבעיה, אנחנו הרבה יותר זהירים במה שנציע לה, ונהיה הרבה פחות גמישים עם מסגרת הזמן העומד לרשותה. מה שאמור להדליק נורה אדומה לבעיית פוריות אפשרית היא אישה עם מחזורים לא סדירים, וכן אישה הלוקה בהשמנה קיצונית, שיעור ואקנה משמעותית. אישה שעברה ניתוח אפנדיציט שהסתבך, כריתת ציסטה בשחלה ולמעשה כל אירוע של כניסה לאגן עלולה לסבול מהידבקויות, שמקשות לעתים על הכניסה להריון. גם בעיות בהיסטוריה הרפואית המשפחתית של האישה, כמו סרטן, קרישיות יתר וכדומה, צריכות לגרום לנו לנקוט משנה זהירות בדחיית ההריון.
"בהנחה שהיא בריאה, אנחנו צריכים להבין עד כמה האישה כמהה לילד, עד כמה חשוב לה שהילד יהיה מבן זוג קבוע ומה היא עושה בחיים, מה התכניות שלה לשנים הקרובות. אם מאוד חשוב לה להרות מבן זוג קבוע, והיא בת פחות מ-35, אני פחות אלחץ עליה להזדרז, ויכול להיות שאציע לה לשקול הקפאת ביציות. אם היא מעל גיל 35 אציע לה להזדרז בכל זאת. בכל מקרה, אם היא מאוד רוצה להרות עכשיו, אגיד לה שאין טעם לחכות. מחובתי לומר לנשים שהסיכויים להרות יורדים מגיל 35 ומעלה, מכיוון שהביציות מאבדות מאיכותן. אפשר גם לשלב בין הקפאה לניסיונות להרות, כדי למקסם את האופציות.
"חשוב לי להעביר מסר לנשים שלא איבדו את התקווה והרצון לזוגיות, אבל חוששות שאם תהיינה אמהות יחידניות הדבר ירתיע בני זוג פוטנציאלים. מניסיוני, גברים מעדיפים אמהות יחידניות, שלילד שלהן אין אבא ידוע, מאשר אמהות שאמנם נפרדו מבני זוגן, אבל הקשר בינו לבין הילד ממשיך. הרבה יותר קל ליצור קשר משמעותי עם הילד כאשר אין אב נוסף, ולכן נשים לא צריכות להירתע, ואולי לפספס את ההזדמנות האחרונה שלהן להרות רק מחשש שהן לא תמצאנה בן זוג בגלל שהן כבר אמהות".