הרבה נשים כבר מתות להפוך לסבתות, אבל אווה אוטוסון, שוודית בת 56, הרחיקה לכת עם הכמיהה לנכדים. אווה החליטה לתרום את הרחם שלה לבתה ובכך לעזור לה לממש את חלומה להפוך לאמא.
אווה אוטוסון תרמה את הרחם שלה לבתה | צילום:
Doug Marke PAGE ONE , The Sun
שרה אוטוסון (25) סובלת מתסמונת נדירה, בעלת השם הקליט "מאייר רוקיטנסקי קוסטר האוזר", ונולדה עם שחלות - אך ללא רחם. כשהחליטו היא ובן זוגה להפוך להורים, חשבו בתחילה לאמץ ילד, מכיוון שהיו בטוחים כי לא תוכל להרות. להפתעתם, סיפרו להם הרופאים על הניתוח החדשני, ואם לא יהיו הפתעות מיוחדות, בקרוב יושתל בגופה של שרה הרחם שבו גדלה בעצמה.
"היא צריכה את הרחם יותר ממני, אני כבר סיימתי להשתמש בו"
אווה היססה בתחילה אם לעבור את הניתוח. "אמא שאלה אותי אם זה לא יהיה מוזר, ואמרתי לה שממש לא", משחזרת שרה. "אני מורה לביולוגיה, ויודעת שזה פשוט איבר, כמו כל איבר אחר, ושלבן משפחה יש את סיכויי ההתאמה הטובים ביותר לתרומה. גם לו הייתי צריכה כליה או אונת כבד אמא שלי הייתה תורמת לי, ואני הייתי תורמת לה. אני קצת חוששת שאמא תעבור ניתוח בטן גדול כל כך, אבל שתינו אופטימיות".
"היא צריכה את הרחם יותר ממני", מסבירה אווה. "לי כבר יש שתי בנות, סיימתי להשתמש ברחם הזה ואם הוא יכול להגשים לה את החלום להיות אמא – אני נותנת לה אותו בשמחה".
"ניתוח לא פשוט, מורכב בהרבה מהשתלת כליה או לב"
ד"ר מאטס ברנדסטרום, ראש צוות הרופאים שיבצע את ההשתלה, מודה שמדובר בניתוח מסובך הרבה יותר מהשתלת כליה או אפילו לב. הבעייתיות טמונה באספקת הדם הייחודית הדרושה לרחם, והצורך לבנות למעשה מערכת שלמה של כלי דם שיתחברו לרחם וזימינו אותו בכל הדם הדרוש לתפקודו.
מכל מקום, אם ההשתלה תצליח, יופרו ביציות של שרה בזרע של בן זוגה ויונחו ברחם החדש-ישן, בתקווה שישתרשו וישיגו את ההריון הראשון שבו התינוק גדל ברחם של סבתא - בתוך הבטן של אמא.
השתלת הרחם השנייה בהיסטוריה. הראשונה לא ממש הצליחה | צילום:
istockphoto
השתלת הרחם השנייה בהיסטוריה
למעשה תהיה זו השתלת הרחם השנייה בהיסטוריה. בשנת 2000 הושתל בערב הסעודית רחם של אשה בת 46 בגופה של אשה בת 26, אולם הוצא כעבור שלושה חודשים בעקבות סיבוכים. אולי ההיכרות המוקדמת של שרה עם הרחם שתקבל תעזור, והפעם תירשם הצלחה.
השתלה מסוג זה, שלא נועדה להציל את חיי המושתל, מעוררת מטבע הדברים גם סוגיות אתיות לא פשוטות. האם הסיכון שבניתוח ולאחריו, לרבות הצורך בתרופות חזקות ומלאות תופעות לוואי מסובכות, שווה את הצלחה האפשרית? האם רצונה של אישה להיות אם מצדיק את סיכון חייה וחיי התורמת? על שאלות אלו יצטרך המחקר לתת מענה.
