"רק למי שיש הרבה מאוד כסף - יכול לפנות לפונדקאות"
בשפה גסה אפשר לומר שסלע הפנר הצטרפה אל הפייסבוק כדי לשנורר ילד. בפועל, לא נותרה לה ברירה אחרת. סיפורה האישי מגולל התמודדות עם מחלה קשה שפגעה בפיריון שלה, ומציאות ישראלית שמאפשרת לנשים במצבה להגשים את חלום הילד רק אם יש כסף, הרבה כסף, ולפנות לפונדקאות. "הכי כואב זה שהמדינה לא עוזרת", מספרת סלע הפנר, נרגשת ולא נינוחה לפתוח את ליבה, אבל המטרה עומדת לפני הכל. "אין לה בעיה לנפח נשים 20 שנה עם הורמונים שאחרי זה עלולים לגרום לסרטן ולפגיעה בריאות, ולא תמיד מצליחים, אבל מצד שני מערימה קשיים בלתי אפשריים על פונדקאות או אימוץ מחו"ל. אין לנו שום עזרה מהמדינה ומנגד מדובר בסכומים לא הגיוניים עבור האדם הממוצע".
250,000 שקל הוא הסכום הנדרש עבור סלע הפנר ועבור בעלה, אבי הפנר, כדי שיוכלו להגשים את חלומם באמצעות אם פונדקאית שתוכל לשאת את הביצית המופרית של בני בן הזוג. אבל דווקא זה לא זה מה שגורם לה לפתוח את הלב היום, אלא חוסר המודעות שיש כאן למחלה שפגעה בפוריות שלה. "הכל התחיל קצת אחרי שקיבלתי מחזור", היא מספרת, "היו לי כאבי מחזור נוראיים, שאת יודעת שאת לא כמו כל החברות שלך, מצד שני את יודעת שמחזור אמור לכאוב. אז את פשוט משלימה עם הכאב הלא מוסבר הזה, שכל משככי הכאב הקיימים לא עוזרים. מה שקורה במחלה הזאת, הוא שבזמן הווסת לא כל הדם יוצא החוצה, חלק מהתאים נשארים בחלל הבטן ומייצרים הידבקויות ודלקות. הם מתנהגים כמו גידולים, זה אמנם לא ממאיר כמו סרטן, אבל אלו תאים שנמצאים במקום שהם לא צריכים להיות בו, מתרבים ועושים הדבקויות. הרחם יכול להפגע מזה, לצד אברים נוספים כמו השלחות, שלפוחית השתן ואפילו הכליות".
כ-10 אחוזים מהנשים לוקות במחלה
אחרי שנים של כאבי תופת והתרוצצויות בין רופאים, סלע הפנר הפסיקה לקחת גלולות למניעת הריון, מה שהחמיר את תסמיני המחלה עדי כדי כך שהרופאים הצילחו סופסוף לגלות מה יש לה, בזכות תושייתו של דר' משה בוסתן. "נוצרו הדבקויות כל כך רציניות שבסופו של דבר הייתי צריכה לעבור שישה ניתוחים, אורולוגיים וגניקולוגיים, ורק במהלכם ובאיחור של 17 שנה, גילו שאני סובלת מאנדומטריוזיס. כ-10 אחוזים מהנשים לוקות במחלה הזאת, היא כרונית, הולכת ומתקדמת ונעצרת רק בגיל הבלות, ואפילו רופאי הנשים לא מספיק מודעים אליה. השנים עוברות והנזק שנוצר הוא בלתי הפיך, עד כדי פגיעה ממשית בפוריות.
לא רק שהמחלה עשתה שמות באיברי הרביה של סלע הפנר, גם הטיפול במחלה לא מסייע: "בשלב הראשוני הטיפול הוא ניתוחי, להסיר את ההידבקויות ולתקן את האיברים שנפגעו. בהמשך הטיפול הוא הורמונלי במסגרתו מדכאים את המחזור ואת הביוץ, מה שעומד בסתירה מוחלטת לרצון להיכנס להיריון. אצלי כבר בזמן האבחנה היה ברור שיש פגיעה קשה בפוריות, כי המחלה הייתה כבר בדרגה 4, הקשה ביותר".
״שני העוברים המוקפאים הם הסיכוי האחרון שלנו״
לאט לאט, בהתליך ארוך וכואב פיזית ונפשית, הבינו בני הזוג הפנר שאין ברירה אלא לחפש דרך אחרת. האמת, הם קיבלו את זה בהבנה ובאהבה. אבל הדרך הזאת מסתבר, היא אפילו יותר מסובכת. "בדקנו אפשרות של אימוץ בחו"ל, שזה אמנם עניין קצר ופשוט יחסית אבל עולה קרוב ל-200,000 שקלים, אז אמרנו שעדיף כבר להוסיף עוד 50,000 שקלים ולעשות תינוק משלנו, שני העוברים המוקפאים הם הסיכוי האחרון שלנו לילד משותף".
לכן, בני הזוג החליטו לפנות להליך של פונדקאות, הליך חוקי בישראל, אבל יקר מאוד. כל כך יקר, ששלי ואבי החליטו לצאת למסע גיוס המון, ולפנות ללבם של זרים מוחלטים בבקשה לסיוע. "מבחינה כלכלית אנחנו לא יכולים להרשות לעצמו אף אחת מהאפשרויות האלה, אבל בעצת חברים החלטנו לעשות פרוייקט קהילתי. זה המון כסף שכולל תשלום קבוע לפונדקאית על פי חוק הוצאות לעורכי דין, אבחונים פסיכולוגים, פסיכולוגית צמודה למשפחה של הפונדקאית לאורך כל הדרך, ביגוד, הוצאות רפואיות ועוד. אם למשל יש צורך בניתוח קיסרי זה עוד 10,000 שקלים"
״יש לנו חיבור טבעי ונעים ונוח עם הפונדקאית״
למרבה האירוניה, סלע הפנר עובדת לפרנסתה כאחות בבית החולים העמק בעפולה, במחלקת יולדות והריון בסיכון, מה שאומר שביומיום היא עוזרת לנשים אחרות להגשים את החלום שלה. "זה אכן לא פשוט, בשנה האחרונה כשהבנתי שאני לא אעבור את התהליך הזה של הריון ולידה, זה נהיה קשה יותר. פעם החלום שלי היה להיות מיילדת, אבל זה חלום שנגנז כי זה לעסוק כל הזמן בחסר הזה. קשה לי נפשית, אבל אני מאוד אוהבת את העבודה שלי. אני מוצאת את הכוחות, למרות ההתמודדויות. בבית החולים מאוד מתחשבים, ועד העובדים נרתם וביום ראשון עושים עבורי מבצע התרמה של ימי חופש".
מה את יכולה לספר על התהליך?
"לא פשוט לאתר פונדקאית, כי בארץ יש דרישות מאוד מחמירות שנועדו להגן על הפונדקאית וזה בסדר. התנאים קובעים שלפונדקאית חייבים להיות הריונות קודמים, ילד אחד לפחות, אבל לא יותר משלושה, שלא עברה הפלות ועוד. זה הליך ביורוקרטי ארוך, הוועדה אישרה אותנו כזוג שלא יכולים להביא ילדים באופן עצמאי וביום שני הקרוב, הפונדקאית תעבור גם היא ועדה ואז יש הסכמים עם עורכי דין, אבחונים פסיכולוגים ועוד כל מיני מסביב".
איך מצאתם פונדקאית?
"זו מישהי פה מהעמק, אנחנו מכירים אותה ובלי שום קשר אלינו היה לה חלום להיות פונדקאית, יש לנו חיבור טבעי ונעים ונוח, אנחנו אוהבים אותה. שמעתי המון סיפורים, יש הרבה מסחרה בשוק הזה, אני רק עכשיו נכנסת אליו ולומדת להכיר אותו. זה נכון שבמדינות אחרות כמו גיאורגיה זה יותר זול, אבל חשוב לנו להיות חלק מהתהליך, לדעת מי הפונדקאית וללוות אותה מקרוב. האישה הזאת נפלה עלינו משמיים, אנחנו הולכים לשים אצלה את הדבר הכי יקר לנו, וזה הרגשה טובה לעשות את זה עם מישהי שאנחנו מכירים וסומכים עליה".
מה עם אימוץ?
"אנחנו כבר יותר משנה בתהליך מול השירות למען הילד, שאחראים על אימוץ בישראל, אפילו התחתנו כדת וכדין לבקשתם, והם מסבירים לנו שזה יכול לקחת עוד ארבע שנים עד שנוכל לאמץ. התהליך נמרח מאוד, ובינתיים הילדים האלה מתגלגלים בין משפחות אומנה ועוברים מסכת יסורים עד שהם מאושרים לאימוץ".
מאיפה האומץ להיחשף ככה?
"זה נורא מוזר, שנינו בני אדם מאוד פשוטים ויש לנו את החיים שהקטים שלנו בעמק, לכן לא היה לי פייסבוק עד אתמול. מצד שני, יש לנו המון רוח גבית מחברים וזה נותן לנו כוח. כבר הצלחנו לגייס 5,000 שקלים וזה ביממה אחת בלבד. לי באופן אישי מאוד חשוב להעלות את המודעות למחלה שפגעה בפוריות שלי. חשוב לי שבנות לא יסבלו במשך 15 שנה, מבלי להבין מה יש להן. נשים נכנסות לדיכאון, הן כבר חושבות שמשהו לא בסדר בראש שלהן, כי הן סובלות מכאבים קשים והרופאים לא מבינים מה הן רוצות. לכן, חשוב לי שנשים ישמעו על המחלה הזאת ויבינו שאם הן סובלות מכאבי מחזור קשים במיוחד, הן צריכות להתעקש על אבחון ואני אשמח לענות אישית לכל בחורה צעירה בעניין הזה. האבחון המוקדם מאוד חשוב".
לסיוע ללי ואבי ניתן לפנות בעמוד הפייסבוק של לי, כאן
או באמצעות העברה בנקאית: הפנר אבי סלע הפנר לי בנק לאומי (10) סניף (966) מס' חשבון (02786865).
>> על אף שהוחלפו בלידתן, אינן מצטערות על הטעות
>> הבלתי נפרדים: התאומים שלא משחררים גם אחרי הלידה