בימים אלו ממש, מעבר לים, חוגגת ילדה בשם אומה את יום הולדתה השני. לכאורה מדובר במאורע שגרתי למדי, אלא שהמסע אותו עברה המשפחה שלה כדי להביא אותה לעולם, היה הדבר הכי לא שגרתי שיש. לציון שנתיים ללידתה, החליטו האבות שלה, מתיו אלדג' (34) ובן זוגו אליוט דוברטי (31), לשתף ברשת איך הכל התחיל.
"אליוט ואני הבנו ששיתוף הסיפור שלנו הוא הדבר הכי קיצוני ומשפיע שאנחנו יכולים לעשות", אמר מתיו בראיון, "לא ניסינו להיות פוליטיים או קיצוניים, עשינו את מה שחשבנו שהכי טוב לנו ולמשפחתנו. הסיפור שלנו נתן השראה גם לזוגות הומואים וגם לסטרייטים, שאפשר להיות יצירתיים בכל מה שקשור להגשמת חלומות".
"פשוט קיבלתי את האינסטינקט הזה של אמא"
מת'יו ואליוט הכירו לפני שמונה שנים במהלך הכנות לצילומי סרט קצר ומאז לא נפרדו. לפני 6 שנים מיסדו את הקשר ואמרו "איי דו" זה לזה. מאז כבר יצא לבני הזוג לנהל שיחות על הקמת משפחה, וכזוג חד מיני הם ידעו שמדובר בתהליך לא קל עבורם מבחינה בירוקרטית. "היינו באמת מותשים ופגועים. זה היה מעצבן להתנהל מול מערכת שלא מכבדת זוגות הומואים", אמר מת'יו. השניים החלו לבדוק אפשרות לתהליך של IVF ואחותו של אליוט התנדבה מיד להיות תורמת הביציות שלהם. הם גם החליטו להשתמש בזרע של מת'יו, מה שאומר שלתינוק שיוולד יהיה קשר גנטי לשני האבות.
אלא שחוץ מתרומת ביציות - אחותו של אליוט הייתה גם היא באמצע תהליך של בניית המשפחה שלה, והוא ומת'יו הסכימו שזה לא נעים לבקש ממנה להביא גם את הילד שלהם. חברתם הטובה של בני הזוג הציעה להיות הפונדקאית שלהם, אך הרופאה שלהם היססה ללכת על זה בגלל בעיות בריאותיות. ואז - ססיל, אימו של מת'יו, התנדבה למשימה.
"מעולם לא עלתה במוחי אפשרות כזו, עד שמת'יו סיפר לנו כיצד הם נאבקים בפונדקאית הנוכחית עם הסיכונים הבריאותיים שלה", סיפרה ססיל בראיון, "פשוט קיבלתי את האינסטינקט הזה של אמא ומיד חשבתי 'טוב, אני אעשה את זה, למה שלא אעשה את זה? אני בריאה ואני אעשה כל מה שאוכל'".
"אם היה אפשר להראות את הפרצופים של הבנים", היא נזכרת, "הם לא היו יכולים לצאת מהבית, זה היה צריך לשקוע קצת".
"מעולם לא צפינו שזו תהיה אמא שלי", אמר מת'יו, "פשוט לא חשבנו שזו אפשרות, מעולם לא שמענו על דבר כזה. היא הייתה אחרי גיל המעבר". כשמת'יו ואליוט סיפרו לרופאה שלהם על הצעת הפונדקאות של ססיל, הם היו המומים כשהיא אמרה להם שזה באמת יכול לעבוד. "אמא שלי המשיכה לעבור בדיקות שוב ושוב. תוך חודש הרופאה שלנו נתנה לה זריקות פרוגסטרון ואמרה 'זו מי שהולכת להיות הפונדקאית שלכם".
מבחינת ססיל, המסע שלה כפונדקאית לא ממש הפריע לשגרת היומיום שלה, עד שהיא קיבלה את ההורמונים. "זה היה רגע כזה של 'אלוהים אדירים, אני חייבת לעשות את זה'", היא מספרת, "בעלי היה כל כך מתוק ושאל אותי אם אני מתחרטת. אבל אמרתי לו שאני כאן בשביל זה ואם צריך אז אנחנו נגיע עד הסוף. ברגע שקיבלנו את ההחלטה הסופית הזו, מעולם לא הסתכלתי לאחור. הדבר היחיד שדאגתי ממנו היה לקוות שההפריה החוץ גופית תצליח. זה היה כנראה הפחד הגדול ביותר שלי".
"זה היה משמעותי להיות חלק מהשלבים הראשונים בחייה של בתנו"
כשססיל עשתה את בדיקת ההריון הראשונה, היא הייתה משוכנעת שהיא לא בהריון. למזלה, כשמת'יו הגיע הוא שם לב לפס השני שהופיע מה שהוביל אותה לעשות בדיקה חוזרת שיצאה חיובית באופן חד משמעי. "מת'יו צחק עליי שאני יכולה ללדת תינוק אבל לא רואה מספיק טוב בגילי", היא צוחקת, "זה היה רגע מיוחד עבורנו, זו הייתה הצלחה. היו להם רק שלושה עוברים להפריה חוץ גופית ואנחנו התברכנו מאוד שזה הצליח כבר בהתחלה".
ססיל אמרה כי הניסיון שלה כפונדקאית היה "די זהה" בהשוואה להריונותיה הקודמים כשהייתה צעירה יותר. בחילות הבוקר היו עזות יותר, והפעם ססיל קיבלה הריון סוכרת הריון, עליה היא שלטה בדיאטה. אבל בין הרגעים הקשים היו גם היפים, כמו להגיע עם מת'יו ואליוט לכל פגישות הרופאים שלה. "זה היה התהליך המיוחד הזה שבו אני, אמא שלי, אליוט ואבא שלי היינו הולכים לכל הפגישות," אמר מת'יו. "אנשים היו מבולבלים מהמצב שלנו וסובבנו המון ראשים, אבל זה היה ממש משמעותי להיות חלק מהשלבים הראשונים בחייה של בתנו".
יום הלידה גם הוא עבר בצורה חלקה וססיל ילדה בלידה טבעית בזמן שבעלה, מתיו ואליוט הריעו לה. "בשבילי זו הייתה חוויה מחוץ לגוף," אמר מת'יו. "זה פשוט הרגיש כמו מאמץ שיתופי עצום להביא את הילדה הזו לעולם. כששמענו אותה בוכה לראשונה פשוט איבדתי את זה כי זה קרה, גרמנו לזה לקרות, וכולנו עבדנו יחד. זה היה רגע מתגמל שבעתיים כי לא רק שפתאום נולד לנו ילד ומשפחה, אלא גם אמא שלי הייתה בסדר. הייתה גם הקלה וגם שמחה".
"זה באמת היה הרגע המיוחד והקסום הזה להצליח להעניק להם את אומה", הוסיפה ססיל. "ידעתי שהחלק שלי בסיפור נגמר. עכשיו הגיע הזמן להתחיל לספר את חייה". ואכן, סיפורה של המשפחה הפך לוויראלי זמן קצר לאחר שססיל ילדה, והגיע לכותרות בכל רחבי העולם.
"לא ציפינו שהסיפור יתפוס כל כך הרבה אנשים", אמר מת'יו, "זה היה ממש מעורר השראה לאנשים שהם אהבו כל כך את הסיפור שלנו ואת המשפחה שלנו ואת הבת שלנו". "שיתוף הסיפור שלנו הרגיש חשוב גם מהבחינה של אקטיביזם", הוסיף אליוט, "בגלל שאנחנו חיים אחרת מהנורמה, שיתוף מאפשר לאנשים אחרים להתייחס וזה אכן משנה את הדיאלוג". גם ססיל התייחסה לכך שסיפורה נתן השראה לאחרות להתנדב כפונדקאיות של ילדיהן, ומספרת שהיא עדיין לפעמים נפעמת כשהיא רואה את הנכדה שלה. "קשה לי להאמין שהצלחנו לעשות זאת", היא מסכמת, "אני כל כך שמחה לראות אותה קטנה ועצמאית, אני אוהבת אותה המון והייתי עושה את זה שוב".
בהריון או אחרי לידה? מזל טוב! באפליקציית איזי ריכזו את כל מה שחשוב לדעת: