רופא הנשים שלך דווקא אחלה. התורים יחסית זמינים והמזכירה זורמת, למרות שעל הכיסאות בחדר המתנה אפשר להתווכח. אבל איכשהו, בזמן ההריון, את קצת מתלבטת. אולי עדיף להחליף? לעשות חיפוש מקיף, ולמצוא רופא שהוא יותר, איך נגיד את זה, אישה?
התהייה האם עדיף לבקר אצל גינקולוג או גינקולוגית היא תמיד מעניינת, ובהריון היא הופכת לדילמה של ממש. אז מה כדאי? כמה טיעונים בעד ונגד שיעזרו לך להחליט.
בעד: גם פרוקטולוג שלא סבל מטחורים יודע איך לטפל בהם
הוא איש מקצוע מעולה. הרי לא הלכת סתם לרופא מדפי זהב, נכון? חיטטת, חיפשת המלצות, ואחרי המון תלאות מצאת את האחד. אז נכון, הוא גבר, אבל בדיוק כמו שהיית מזדעקת אם בראיון עבודה היו פוסלים אותך רק כי את אישה, תניחי למגדר שלו, ותנוחי.
לא צריך להיות חולה כדי להבין את החולים. לדרוש מרופא נשים להיות אישה בעצמו לא שונה בהרבה מלהכריח פרוקטולוג לסבול מטחורים, או מאונקולוג לחלות בסרטן לפחות פעם אחת. תהיי בטוחה שהוא למד המון שנים, התמחה וצבר מספיק ניסיון בשטח, ולעבור על בשרו את תחום ההתמחות שלו היא ממש לא דרישה לגיטימית. חוץ מזה, כידוע, הריון הוא לא מחלה, זוכרת?
את לא תחליפי את הרופא הקיים שלך. הוא נתן לך את המרשם הראשון לגלולות, עבר איתך את מסכת הפטריות הארורות והיה זה שבישר לך על בדיקת ההריון החיובית. עברתם דרך ארוכה ביחד, הוא מכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך והיכרותו המעמיקה עם האזורים האינטמיים שלך מעוררת כבוד. הוא עשה עבודה מצוינת עד כה, ואין סיבה שלא יעשה עבודה מעולה גם עכשיו.
קשה להימנע מהשוואות. ככה זה, תמיד נשווה את עצמנו אחת לשנייה. והדבר האחרון שאנחנו צריכות זה למצוא את עצמנו יושבות מול רופאה וחושבות איך היא נראית כל כלך טוב אחרי שלוש לידות. פתאום הסבא החביב והמקריח - הרופא שלך לשעבר, נראה הרבה יותר מושך. ואם הרופא שלך בכלל לא סבא ודווקא חתיך הורס, עוד יותר טוב. את תמצאי את עצמך מחכה לביקור החודש המעיק, משכנעת את עצמך שזה ההורמונים.
נגד: "תגיד ד"ר, איך מרגישים צירים?"
עם כל הכבוד, הוא מדבר רק תיאוריה. לפעמים חסרה הקריצה (האמיתית או המטאפורית), ההבנה של מי שהיה שם וחזר כדי לספר. נכון, הרופא שלך סופר מקצוען, מעודכן בכל המחקרים האחרונים ונוסע לכל הכנסים החשובים. אבל עדיין, הידע שלו תיאורטי, ולא מגיע מבפנים, מהקישקעס, נו – מאיפה שיולדים.
יהיה לך יותר קל להיפתח לאישה. ההריון שלך מבורך ומדהים, אבל איך לומר, לא הכל דבש. עצירויות, טחורים, הפרשות אקזוטיות – זה דבר אחד לתת לו לבדוק אותך וגינאלית, אבל נראה אותך מפרטת לו את פלטת הצבעים שפגשת על התחתונית הבוקר. סורי, זה מביך.
כשתשאלי איך מרגישים כשיש ציר, הוא יסביר לך מה כתוב בספר. נכון, ציר הוא באמת התכווצות חזקה של הרחם, שנועדה לפתוח את צוואר הרחם ולדחוף את התינוק החוצה. אבל מי שלא עבר ציר בעצמו, לא יוכל לתאר לך מה ההרגשה. הוא יוכל לספר לך מה הוא שמע ממטופלות ומקולגות, להגיד שאת הציר מרגישים לפעמים בכלל בגב או ברגליים – אבל הוא לא יכול לספר לך, ממקור ראשון, שלפעמים הציר מקפיא ולפעמים בוער, שתוך שתי דקות יכול להיות ציר כואב בטירוף ואחריו אחד שבקושי תרגישי ואז שוב כאב מטלטל.
כי לפעמים את צריכה קצת תמיכה אמהית. לטוב ולרע, אנחנו כבר לא חיות יחד בשבט. במקום לראות את השכנה מניקה וללמוד ממנה את משלמת ליועצת הנקה, ובמקום ללכת לאוהל האדום את מוצאת לך מיילדת פרטית או דולה. האחווה הנשית הזו, שכל כך חסרה לנו בחיים המודרניים, יכולה להתמלא לפחות במעט אם תמצאי לך רופאה שהיא קודם כל אישה. כמוך.