לקבל אורחים בבית החולים, ממש אחרי הלידה, יכול להיות מעיק: הרגע ילדת והדבר שאת הכי רוצה עכשיו זה קצת שקט. שלא נדבר על זה שאת נראית זוועה, ולא ממש בא לחלוק את הביוטי הזה עם כולם.
מצד שני, מי שלא יבוא עכשיו יבוא אחר כך הביתה ואז תצטרכי לארח. גם אם כולם יגידו לך שלא.
אז מה עדיף, להזמין את כולם לבית החולים ולגמור עניין, או לדחות את הביקורים עד שחוזרים הביתה?
כמה טיעונים בעד ונגד, ותתדרכי את האושפיזין שלך, שיתנהגו בהתאם.
בעד ביקור בבית חולים: יאללה, תגמרי עם זה, וגם לא תצטרכי לארח
1. כי בבית חולים יש שעות ביקור. ואת תדאגי לציין שגם מאד מקפידים עליהן. לא נעים להגיד אבל לא תמיד אפשר לשבת שעות עם מבקרים אחרי הלידה. אם את מניחה שתהיי קצרת סבלנות ועצבנית מכדי לארח (תחשבי איך היית בתשיעי ותדעי) הכי כדאי שתגמרי עם זה – תוך ניצול שעות הביקור הקשיחות של בתי החולים כדי לקצר מראש ביקורים עם פוטנציאל מעיק.
2. כי אף אחד לא יצפה שתכיני לו קפה. בבית החולים כולם שותים קפה מהקפיטריה ואוכלים קרואסונים שהגיעו משקית, וזה עוד התסריט האופטימי, במקרה שנגמרו ה"וופלים מן". בבית החולים את אורחת כמו כולם (אורחת שנאלצה ללדת עבור הזכות להתארח, אבל עדיין), שווה בין שווים, ואף אחד לא יצפה שתרדי לקפיטריה לקנות לו משהו טעים.
3. כי אצל השכנה שלך בחדר יש תחנת רכבת. וזה לא שאת אדם נקמן, מה פתאום. אבל כשתחלופת האורחים שלה לא נגמרת, נראה לה שתתני לה לישון ברבע שעת המרווח שנשארו לה בין אורח לאורח? כמו שהיא חופרת לך בראש, כך תחפרי לה והיא תשמע עם כל אורח שמגיע איך בעלך נסע מהר לבית החולים וכמה האחיות התרשמו מרגלייך המגולחות. שתלמד, הנודניקית.
4. כי תוכלי לקבל עזרה. טעות רווחת של אורחים חובבנים שמבקרים יולדות טריות היא לשאול את השאלה: "את מסתדרת? צריכה עזרה?" התשובה שלך צריכה להיות: ברור. כך תוכלי ללכת להתקלח, להוריד סוף סוף את הדבק של הפלסטר של האפידורל וללכת לנשנש משהו. הם יוכלו להחזיק לך את התינוק, להחליף לו חיתולים ולקחת אותו חזרה לתינוקייה, מה שתבקשי.
נגד: כי לפני שנייה ילדת ואת רוצה שקט, וגם את לא נראית משהו
1. כי את לא ממש במיטבך. שמא נאמר נראית זוועה. בלי להיכנס לתיאורים גרפיים מדי, בימים הראשונים אחרי הלידה את לא במיטבך מכל מיני בחינות. כתמי דם שיכולים להביך, תינוק שמסרב להרפות מהשד גם כשבאים אורחים ולפעמים אפילו מצטרף לחגיגה קטתר לא פוטוגני, שמשווה לך מראה סיעודי. לטובת כל הנוגעים בדבר, עדיף שתפגשי את כולם אחרי מקלחת של בית, ואחרי שהספקת להתארגן קצת על הצורה שלך.
2. כי איך תקחי את כל המתנות הביתה? עדיף שיביאו כבר לבית, אחרת תצטרכי גרר. עוד לא נולד המבקר שיבוא ליולדת בידיים ריקות. ואם נולד, אנחנו מקווים בשבילך שלא למשפחה שלך. כל מבקר רוצה להביא משהו: פרחים, ממתקים, דובי עצום ממדים – ואם תקבלי את המתנות בבית החולים, תצטרכי למצוא דרך לשנע אותן הביתה.
3. כי ככה לא תהיי לבד בבית עם התינוק. במיוחד אחרי שאבא חוזר לעבודה ואת נשארת המומה, לבד, עם תינוק קטן וצורח. לפעמים הבדידות בבית יכולה לשגע. כדאי לרווח ולפזר את הביקורים, כדי שימלאו לך את הימים הראשונים והקשים אחרי שכולם חוזרים לשגרה ואת רק מתחילה להתרגל לשגרה החדשה כאמא.
4. כי בחדר הצפוף שלך בבית החולים אין מקום. והשיחות הרמות של השכנה שלך בפלאפון והמבקרים הקולניים של השכנה מהצד השני קודחים לך ולמבקרים שלך בשכל. כששעות הביקור הצפופות בבית החולים הם שעות ביקור של כולם, אין ממש אפשרות לארח את האורחים שלך. בטח שלא לשמוע איזה גיבורה היית.