בניגוד לדילמה מתי ולמי לבשר על הריון - שיכולה להימשך לכל היותר חודשים ספורים - לטיפולי פוריות אין טווח זמן מוגדר. אתם לא יודעים מתי ייקלט הריון, מתקשים להחליט מי יתמוך ומי סתם ינג'ס ואולי בכלל מעדיפים לעבור את זה יחד כזוג, רק שניכם.
מובן שהשאלה האם לשתף את הסביבה בטיפולי פוריות תלויה קודם כל באופי שלכם, אבל כדי להקל על הדילמה, הנה כמה נקודות למחשבה.
למה לשתף את הסביבה?
1. תמיכה נפשית. תקופת הטיפולים מן הסתם שואבת מכם אנרגיות ומעלה את מפלס המתח והציפייה. מעבר לתמיכה שאתם מספקים זה לזו, לפעמים צריך לשפוך את הלב בפני צד שלישי; לקבל חיזוקים מחברה טובה או מאמא. ישנם אנשים בסביבתכם שיכולים להעניק לכם הרבה כוח, וחבל לא ליהנות מתמיכתם של מי שאוהבים אתכם.
2. תמיכה טכנית. מעבר לקשיים הנפשיים, הטיפולים כוללים לא מעט לוגיסטיקה. נסיעות למעקבי זקיקים, שאיבות, החזרות ובדיקות שונות, רכישת תרופות והזרקה בשעות קבועות. אם תספרו למעגל הקרוב, בוודאי תמצאו מתנדבים שיעזרו לכם בהסעות, הקפצת תרופות.
3. אנרגיות טובות. בין אם אתם מאמינים באמונות תפלות ובין אם לא, תמיד כיף שאנשים שאתם אוהבים מחזיקים לכם אצבעות, לא? לא יועיל, לא יזיק.
4. עצות טובות. ישראל היא מעצמת פוריות. אין מדינה בעולם עם מספר גבוה כל כך של מטופלי ורופאי פריון, ולכן סביר שגם בסביבתכם הקרובה תוכלו לקבל הרבה עצות טובות מבעלי נסיון, ומידע חיוני שלא תמיד נמצא ברשת. אם רק תקריבו מעט את הפרטיות שלכם, תוכלו לשמוע הרבה סיפורי הצלחה של אנשים שבכלל לא ידעתם שהיו פעם במצבכם.
5. בלי הערות מעצבנות. נכון, להודות בקושי זה לא נעים. אבל עוד פחות נעים יהיה לשמוע איזו דודה שצועקת לכם מעברו השני של שולחן החג: "נו, יש משהו בתנור?". את המנטליות השיתופית הישראלית לא תוכלו לשנות, אבל אם תספרו בפתיחות שאתם מנסים, מובטח לכם שקט תעשייתי בכל הקשור ליציאות באין כניסה.
למה לשמור את הטיפולים בסוד?
1. תמיכה מוגזמת. קצת קשה לדמיין מצב של עודף עזרה, אבל לפעמים הדרך לגיהנום (ולהתמוטטות העצבים שלכם) רצופה כוונות טובות. בין אם מדובר בטלפונים בלתי פוסקים ביום של בדיקת ההריון, שגם ככה מתנהל בעצבים חשופים, או ספאמינג של כל כתבה שנכתבה בשנים האחרונות על ביציות, זרעים ומה שביניהם – לפעמים מרוב רצון לעזור יכולים לשגע אתכם.
2. הורים דואגים. הם כל כך רוצים מכם נכדים, ולוקחים כל כך קשה את בעיות הפוריות שלכם, עד שיש סיכוי שבסוף במקום לקבל תמיכה, תיאלצו כל הזמן להרגיע אותם שיהיה בסדר ולהסביר על השלבים הבאים בטיפול. לא בדיוק מה שאתם צריכים כרגע.
3. אולי בכלל לא תצטרכו לספר? כמו שאמרנו, לטיפולי פוריות אין תאריך תפוגה. נכון שייתכן שזה ייקח כמה חודשים, ואולי חלילה כמה שנים, אבל יכול להיות שתוך חודש חודשיים כל הסיפור יהיה מאחוריכם. לכן, כדאי לחכות עם הבשורות, כדי לא ליצור לחץ מיותר.
4. לדלג על הערות וסיפורים של הסביבה. איכשהו, ברגע שאנשים יודעים שיש לכם בעיה הם מרגישים חופשי להתעניין בספירת הזרע שלך, לשאול כמה זקיקים פיתחת היום ומתי קיבלתם הוראה לקיים יחסים. גם לא לכל אחד מתאים לשמוע על הביציות של השכנה והזרעונים של בן הדוד מדרגה שניה.
משפטים כמו "מישהי בעבודה שלי עשתה 20 טיפולים, ונקלטה דווקא בחודש של ההפסקה" ו"שכנים שלי חיכו עשר שנים לילד, ואז נולדו להם תאומים" – יכולים לעשות לכם טוב אבל עלולים גם לנג'ס. כל זוג לגופו, כל אחד והבעיות שלו. אם תשמרו את התהליך לעצמכם, ייחסכו מכם פריטי מידע מעיקים.
5. פרטיות. לכל אחד יש סודות ומה רע בזה, בעצם? מעבר לעובדה שיש לכם קשיי פוריות, אתם גם בני אדם, גבר ואישה. מספיק שהרופא וטכנאית הרנטגן רואים לך את כל הקונסטרוקציה כמה פעמים בשבוע, לא בטוח שצריך לדבר על זה גם בארוחת שישי.