אם הנקה היא נושא נפיץ, הנקה בציבור היא חבית חומר נפץ על באר נפט ביום העצמאות. כשאת מניקה בציבור, כל מבט יכול להתפרש באלף דרכים: סקרנות, האשמה, אמפתיה או תמיהה, אבל המבט העיקרי שתקבלי הוא מבט של מבוכה: לאו דווקא שלך אלא של לוגמי הקפה מסביב.
אז מה עדיף, להסתתר או לשחרר? כמה נימוקים בעד ונגד
בעד: כי לא תוכלי לנהל שיחה ואף אחד לא באמת יסתכל לך בעיניים
1. מה רע בקצת צניעות? זו לא מילה גסה, אבל מה לעשות שחלק מהגברים שעוברים בסך יחשבו שהמראה שלך דווקא כן. לא צריך להיות הרבנית קוק כדי לרצות לשמור קצת לעצמך. גם אם את חובבת מחשופים, ובתקופות סדירות המכנסיים שלך מסתיימים הרבה מעל הפולקע, החשיפה המוחלטת של החזה בזמן ההנקה היא פשוט קצת יותר מדי אינפורמציה.
2. כי התינוק לא ממש מסתיר. במיוחד אם אתם רק בהתחלה. כמות הפעמים שהוא יתחבר וישחרר את הפטמה תזכיר לך את תכיפות הפעמים בהן היית רצה לשירותים בסוף ההריון. עד שהוא יצליח להתחבר להנקה ממושכת יותר יקח עוד קצת זמן, אז אם את בונה שאת תניקי ולא ייראו כלום כי התינוק שלך יסתיר את האינסטרומנט, תחשבי שוב.
3. וגם כל תזוזה מסביב תגרום לו להתנתק. אם התינוק שלך עוד קטן, טרם נחשפת לייסורי הגירויים בזמן ההנקה. רעש פתאומי, מישהו שחוצה את החדר או אפילו עלה מתנודד ברוח: לעולם אין לדעת מתי משהו יגנוב את תשומת הלב של הבייבי ויגרום לו לסובב את הראש, ועל הדרך לבדוק אם הפטמה שלך מחוברת מספיק טוב. בפעם הראשונה תיבהלי, בפעמים הבאות רק תסבלי, וההנקה? לא תיגרם לעולם. סינר הנקה הוא גם מיסוך מההתרחשות בסביבה, את תוכלי לשמור על הילד מרוכז ועל הפטמה שלך במקומה.
4. אין מה לעשות, זה עדיין ציצי. עם כל הכבוד לתפקיד החדש שלהם, אי אפשר לנתק את השדיים שלך מהקונטציות הרגילות. למי שטרם הניקה, שלא לדבר על מי שלעולם לא יניק, לראות אותך בפעולה יכול להיות מביך. אפילו אם יתאמצו להסתכל לך בעיניים, או לבחון בעיון את סוגי החסות בסלט, לפעמים קשה להסיט את המבט מפעולה שבעינייך היא הכי טבעית, אבל בעיניי הסובבים היא בהחלט נדירה ומסקרנת. אז כדי לחסוך מבוכה וגם בשביל שתוכלי לנהל שיחה (בוגרת, בין שני אנשים, זוכרת מה זה?), תצניעי.
נגד: כי כשהתינוק שלך רעב וצורח, את לא תרצי לבזבז זמן יקר על כיסוי
1. את לא מרכז העולם. מוזר, מפליא, אבל עם כל הצער שבדבר, את לא מעניינת את הסביבה כמו שאת חושבת. אנשים חיים את חייהם ולא ממש מתאמצים להסתכל ולבחון מקרוב את חצי הפטמה שבמקרה ייראו לך כשתשלפי. חוץ מזה, אין לך במה להתבייש. לך, בניגוד לכל מיני בחורות שהולכות עם החזה בחוץ בלי סיבה מיוחדת, יש יופי של סיבה לחשוף לכמה דקות את הפרונט. להפך: את צריכה להתגאות.
2. כי סינר הנקה זה חם. ומזיע. וגם ככה חם לך כשאת מניקה. כיסוי ההנקה היפה שקנית תפור משתי שכבות כותנה איכותית, שמונחים לך על העורף המיוזע, והתינוק החמים שלך פולט חום כמו רדיאטור קטן, ושניכם מתחת לכיסוי הזה כמו בשיעור ביקראם יוגה מוצלח במיוחד. וחדר ההנקה צדדי? יותר בכיוון של חדר דחוס ליד השירותים של הקניון, שמריח בהתאם, ובלי מזגן. בקיצור, מה הן כמה דקות של חשיפה מוגזמת לעומת שני ליטר זיעה.
3. וגם מעצבן, בעיקר את התינוק. כשהתינוק קטן עדיין, זה בסדר. הכיסוי מסתיר אותו יופי, הוא יונק ושניכם מרוצים. אבל בערך בגיל שלושה חודשים, הוא מתחיל להתמרמר על הוילון המעצבן הזה שמסתיר לו את הבלונדינית בשולחן ליד וחוסם לו את הנוף. ואז, הוא יבעט בסינר ויעיף אותו ברגע הכי פחות צפוי, מול כל יושבי הקפה. בדיוק כדי לחסוך את רגעי המבוכה הללו, עדיף לך לתרגל הנקה דיסקרטית ללא עזרים חיצוניים כבר מההתחלה.
4. כי אם לא תשלפי עכשיו, ישלחו לך עובדת רווחה. התינוק שלך בוכה. מה זה בוכה, צורח. את יודעת מה הדבר היחיד שיכול להרגיע אותו, אבל את צריכה לקום, לגשת לתיק, להתחיל לחטט בו עד שתמצאי את כיסוי ההנקה, לשלוף אותו מהנרתיק, לפרוש, ללבוש על הצוואר ולקוות שהוא לא יבעט בו. בינתיים כל העולם כבר מסתכל עלייך במבטי "עוד שנייה לשכת הרווחה תשלח מישהו" בואך "אמא מרעיבה". שליפה אחת ויש שקט. כבר היית מקבלת הרבה פחות מבטים אם היית עושה את זה מההתחלה וחוסכת את הדרמה.