סוף סוף את בבית. עם התינוק. כמו אחרי מבחן גדול, או טיול ארוך בחו"ל או פשוט כמו אחרי לידה, יש תחושה של נפילת מתח. הכל חדש, הכל שונה, מנסים להבין מאיפה מתחילים.
בדרך כלל שבוע אחרי הלידה כולם חוזרים לשגרה. חוץ ממך כמובן, שנשארת לבד עם הדבר החדש הזה וצריכה להיות אמא. את חושבת לעשות סיבוב עם העגלה, שהשקעתם בה לפחות כמו באוטו, לנשום אוויר ולשנות אווירה, אבל אז נתקלת בדילמה: מצד אחד, יש מצב שסיבוב באוויר הפתוח בעגלה יעשה פלאים לכל הנוגעים בדבר. מצד שני, הזהירו אותך שלא תעיזי לעשות זאת בשבוע הראשון והמחמירים דיברו גם על חודש.
אז האם לצאת עם התינוק החוצה בימיו הראשונים? ולא, לא מדובר בעוד ביקור בטיפת חלב, אלא פשוט בטיול תמים בחוץ. קבלי בעד ונגד:
בעד: כי את צריכה לשמור על השפיות שלך
1. את ממילא צריכה לצאת. לטיפת חלב, לרופא, לקנות חלב. והאופר בדיוק לקחה יוום חופש, אז אין לך מי שישגיח שנייה על התינוק. אז אם את כבר חייבת להתלבש, להתכופף כדי לנעול נעליים ולשוות לעצמך מראה שמתקרב לסביר (תתפלאי כמה זה יכול להיות קשה לפעמים), שלא לדבר על לגרור את העגלה, הסלקל והתינוק במדרגות בדרך לאוטו, למה שלא תפרגני לעצמך אחר כך איזה סיבובון קצר בחוץ? שמש, אוויר צח, אנשים שישקרו לך ויגידו שאת נראית נפלא אחרי הלידה. מה רע?
2. כי כך תהיה לך תשובה ל"את גם ככה בבית כל היום". כי את ממש לא. שיהיה ברור שאת לא באמת בחופשה. ואם למישהו, כמו זה ששוכב לצידך נגיד, ייפלט בטעות בלילה בפעם המיליון שהתינוקי התעורר "ממי, תקומי אליו, את בחופש, גם ככה את בבית כל היום" תוכלי לשלוף את נשק יום הדין: "בבית? בבית? מי טייל איתו כל היום בחוץ?". ככה זה, מירוץ חימוש של תירוצים, ואת לא רוצה להישאר מאחור.
3. כי תוכלי לקבל ים של מחמאות. ואת זקוקה עכשיו לחיזוקים חיוביים יותר מתמיד. אפשר להגיד הכל על הישראלים – חצופים, חטטנים, חייבים להביע את דעתם על כל דבר שקשור בתינוק שלך. אבל לצד זה יש פריבילגיות לא מעטות, ותופתעי מכמות החיזוקים החיוביים, הוויתורים על התור למענך ואפילו צ'ופרים קטנים שבעלי חנויות, מאפיות ודוכנים ייתנו לך במתנה כשתיכנסי עם העגלה. אל תתפתי לעוגות, אפשר קפה חזק במקום?
4. כי תוכלי לעשות סידורים. במינימום זמן, כי אף אחד לא באמת יירצה לעמוד בתור כשהתינוק שלך ייצרח. חוץ מזה, על הדרך תוכלי לעשות קצת שופינג ("אני רק מחליפה, לא קונה") ולהרגיש קצת יותר עצמך כמו פעם, לפני מיליון שנה שהפכת לאמא. על הדרך תחליפי את חליפת הפוליאסטר עם הפפיונים המחרידה שקיבלתם לברית. זה בטוח עושה מזל רע להחזיק כזה דבר בבית.
5. כי את צריכה לשמור על השפיות שלך. גם אם לא היית בליינית מטורפת לפני הלידה, אלא טיפוס ביתי ומופנם, חשוב שתצאי, לפחות פעם ביום. חוסר באור שמש משפיע משמעותית על מצב הרוח, ובצירוף הבלגן ההורמונלי, זה מתכון לדיכאון, או לפחות דכדוכון. גם אם חורף, שימי את הבייבי באוטו והחנייה התת קרקעית כבר תוביל אותך היישר לקניון, שזה כמעט כמו אור שמש אבל יותר כיף, מבלי שתירטבי פעם אחת.
נגד: כי איך שתצאו הוא יצרח ולא פשוט להניק שם בחוץ
1. כי הרי איך שתצאו הוא יתחיל לבכות. ולצרוח. ולפלוט, ואז לצרוח שוב. וכולם יסתכלו עלייך כמו על האמא הכי גרועה בעולם, ואת לא תביני איך כל התינוקות שוכבים בשקט בעגלה בעוד אמא שלהם מפרקת קרואסון שקדים, עושה פדיקור ונפגשת עם חברה, ורק שלך מסובב ראשים מודאגים של עוברי אורח. עד שתלמדי שיטות יעילות ומהירות להרגיע אותו, עדיף שתישארו בבית, ותלמדו להכיר זה את זו בפרטיות.
2. כי לא קל להניק בחוץ. חוק מרפי ידוע הוא שההנקות לעולם לא יתוזמנו עם היציאה מהבית. גם אם כל היום הייתם בבית והאכלת אותו שנייה לפני, ברגע שתצאי הוא יחליט שהגיע הזמן לארוחה הבאה. ודווקא בחוץ. מה לעשות שעוד לא גידלת יד שלישית שתעזור לך לשלוף, להחזיק אותו ולכסות את עצמך בו זמנית. במקרה הזה, לאמהות הפורמולה אין חיים קלים יותר – אם תשלפי בקבוק, יסתכלו עלייך כאילו את האמא הכי גרועה בעולם. בקיצור, עד שהילד ילמד לדחות סיפוקים, עדיף שתזמיני את החברות שלך אלייך הביתה.
3. בגלל המחלות. בחורף, למשל, בני האנוש פשוט שורצים חיידקים. נכון שעדיין לא יורד כאן שלג, אבל עם תינוק בן יומו קצת קשה להסתובב ברחובות במזג אוויר קריר, ומהר מאוד תמצאו את עצמכם בקניונים ומרכזים סגורים למינהם. ושם, בהיעדר אוורור מתאים, כולם חולקים את אותו ספייס מחויידק. מה שיתבטא אצלך בכמה אפצ'ים קטנים יכול להפוך לסרט של ממש אצל תינוק קטנטן. אמאל'ה.
4. כי את לא מרגישה שאת נראית משהו. למרות שאת נראית נפלא, כן? אולי השיער שלך קצת מבולגן (כי הרעש של הפן יעיר אותו), הלק קצת מתקלף (כי את לא רוצה שינשום אדי אציטון) ובאמת, אבל באמת אין לך מה ללבוש חוץ מבגדי הריון, אבל חוץ מזה, פצצה. העניין הוא שגם העייפות עושה את שלה לכן אולי כדאי שתחסכי לעצמך את מבטי הרחמים, וחכי לימים אסתטים יותר. הם יגיעו.
5. כי אומרים שלא כדאי לצאת עם התינוק בחודש הראשון. וכולם מדברים איתך על משכב לידה - תקופה שהאם והתינוק צריכים להיות מוגנים בבית. וזה לא שאת מאמינה באמונות טפלות, אבל גם בהריון לא הכנסת שום דבר שקשור בתינוק הביתה לפני הלידה, לא גילית לאף אחד את השם לפי הברית ולא סיימת משפט ב"בלי עין הרע" כשמישהו פלט מילה על הילד. אז עכשיו תקחי סיכון? לא את.
סייעה בהכנת הכתבה: קרן לוי צדק
מה הדילמות הקטנות שלכם בתקופת ההריון והלידה? שתפו אותנו