לייסי בארט היא צלמת הריון ולידה מסוג אחר. בתמונות שלה לא תמצאו פוטושופ, לא בגוף, לא בתפאורה ובעיקר שלא ברגש. בארט מצלמת את האמת ואת כל האמת, ומתברר שאין יפה מזה. הצלמת לא חסכה גם לעצמה ולאחר שילדה העלתה תמונות אישיות שיוצרות עכשיו הדים של הזדהות ופרגון מהורים ברחבי העולם.
הכל התחיל לפני כחצי שנה, כשהעלתה תמונה של עצמה מיד לאחר הילדה כדי להראות איך נראה באמת הגוף הפוסט הריוני, דבר שעדיין תופס רבות ורבים בהפתעה, איכשהו. הפוסט זכה לאלפי שיתופים, תגובות ולייקים, להפתעתה האדירה של לייסי. ״שיתפתי את התמונה וכתבתי: אחרי עשרים שעות אני מרגישה שאנחנו נצליח לעשות את זה,״ היא מספרת, ״בסך הכל רציתי לתעד את הגוף של אחרי ההריון.״ אחרי שהבינה שהכנות שלה יוצרת דיון חשוב היא החליטה לשתף תמונות נוספות, אלא שאז חברים החלו לפנות אליה ולשאול אם הכל בסדר איתה.
״הייתי בסדר גמור עד ששאלו אותי את זה,״ כותבת לייסי. ״הבטתי שוב בתמונות ופתאום ראיתי את הנשמה שלי בתמונות. בכיתי. לא רציתי להביט בעצמי שוב. ראיתי שם אישה עם תינוק שנולד לפני פחות מיממה, והיא לא היתה מאושרת. ראיתי אישה שאחרי ארבע לידות בחמש שנים הרגישה שזה התפקיד שלה. כאילו שהיא כבר לא יודעת לעשות שום דבר אחר. כאילו זה תהליך שהיא חייבת לעבור. זה בפנים, בעייפות, בחוסר היציבות, הניתוק. וזה מאוד נפוץ ומוכר ונורמלי. זה משהו שרבות מאיתנו עברנו.״
״הריון, לידה, משכב לידה, התינוק בוכה, התינוק על הציצי, קקי, החלפות, הרם הורד, הכל כמו מכונה,״ היא מספרת. ״לא הרגשתי חיבור. זה נראה כאילו מישהו הניח בידי תינוק והלך. לא עובר שום חום מהתמונה הזאת.״ כשלייסי מביטה עכשיו בדימוי, היא חשה רגשות אשמה.״ עם כל הכאב והיסורים, פנתה לייסי לקבוצת חברות שלה, שאמרו לה שזה נורמלי, ונתנו לה כח להתמודד. ״אני רוצה שנשים ידעו שאלה רגשות נורמליים אחרי לידה,״ היא מבהירה. ״תחושת הניתוק נורמלית. הרגשות שלנו מפוזרים לגמרי. הסיפורים שאני מקבלת מנשים מאז שהתחלתי לשתף את התמונות מזכירים לי שאני לא בודדה. אני מאוד נורמלית. לכל האמהות שסובלות מדיכאון אחרי לידה אני רוצה לומר: אתן לא לבד, ואתן מתמודדות מדהים!״