לידה היא אירוע מרגש ליולדת וגם לרבים סביבה, שחלקם לא מתאפקים ומתפרצים לחדר הלידה, לתוך אחד הרגעים הכי עדינים ופגיעים של החיים. קייטי בואומן, אם לשלושה ובלוגרית פופולרית, החליטה לצאת בהצהרה אישית שיש בה גם שירות לציבור, ולבקש: אל תלכו לבקר את היולדת בבית החולים. תנשמו.

לקייטי בת וזוג תאומות, ולמרות שהלידות כבר מאחוריה, ואולי דווקא בזכות זה, היא החליטה לפתוח נושא כאוב: מבקרים נרגשים שמתים להציץ בתינוק הקטן, וקצת שוכחים שלידו מוטלת, לרוב מותשת והלומת הורמונים, אישה שעברה לונה פארק פיזי ורגשי מטלטל, שצריכה עכשיו קצת מנוחה. הפוסט שלה, שבו היא מבקשת באופן מפורש מבני משפחה וחברים לחכות יום או יומיים לפני שהם קופצים לביקור, זוכה מאז שעלה לאהדתן של עשרות אלפי נשים.

"תמונה שווה אלף מילים", כתבה בואומן תחת תמונה של עצמה, שצולמה כ-24 שעות לאחר שילדה את בתה הבכורה. "אין לי מושג מי צילם את התמונה, אבל אתם יכולים להבין לבד איך אני מרגישה רק מלהביט בה. האם זה מוגזם לבקש יום אחד? או אולי שניים? יום או יומיים לאימא טרייה להתמודד עם העובדה שיצא ממנה אדם קטן? יום או יומיים כדי שתוכל לרחוץ את גופה מדם וזיעה, יום או יומיים לנסות לישון מעט, כי היא לגמרי סחוטה.

לפני שאנחנו מכירות את התפקיד החדש שלנו כאימהות, קורה אחד הדברים המתישים, הכואבים והמדהימים בהוויה האנושית. לידה. האם כולם שכחו את המחיר הנפשי והפיזי שיש ללידה על אדם? הדבר האחרון שאת רוצה זה שכולם יפציצו את החדר שלך וישחקו בתינוק חבילה-עוברת לפני שהיתה לך הזדמנות להתאפס רגע.

ללמוד להניק זה עניין פרטי ואינטימי. את לא שולפת פטמה והתינוק מתמגנט אליה. את צריכה להוציא את כל השד, להחליק את התינוק מעלה ומטה ולחכות, ולנסות. האחות עוזרת לפעמים, מעסה, סוחטת קולוסטרום, ואז מנסים בצד השני. ואז שני השדיים כבר בחוץ. הבטן והווגינה שלך בכאב אדיר. לרוב חתכו אותך במקום כזה או אחר, לא נח לך במיטת בית החולים. אף פוזיציה לא טובה לך. את בקושי יושבת, עומדת, שוכבת או הולכת. אצלי הווגינה כאבה בערך שלושה שבועות אחרי. בגדול, בתי החולים לא אוהבים לשחרר יולדת לפני שעשתה קקי, אבל איך אפשר להעביר יציאה כואבת כשהחדר מלא במבקרים?

כל מי שמגיע כל כך נרגש ורוצה להצטלם עם התינוק, עד שהאימא הטרייה בעצמה לא מצטלמת. אני ביקשתי שיצלמו אותי. חוץ מהתמונות ברגע הלידה עצמו, התמונה המצורפת היא היחידה שיש לי. מאותו רגע אלה בעיקר תמונות סלפי. אצלנו נראה שכולם רצו להתרברב שראו את התינוקת פחות מ-24 שעות לאחר הלידה. הם היו מוכרחים לספק את הצורך הזה. אם לא הייתי מסכימה שיבואו, הם היו אומרים שאני אנוכית, דרמה קווין, עדינה מדי. והם הגיעו עם הערות כמו - עכשיו את נראית בחודש רביעי. את נראית עייפה. באיזה עולם מותר להעיר על המראה של אם טרייה? אנחנו כל כך רגישות ברגע הזה! אם הווגינה שלי לא היתה כל כך כואבת, הייתי מתקיפה בבעיטות קונג פו.

בפעם הבאה שמישהי שאתם מכירים יולדת, זכרו כמה עייפה נראית אם אחרי לידה. אני יודעת שאתם נרגשים, אבל תזכרו שזאת לא זכותכם לבקר תינוק חדש. זאת פרבילגיה. אם המידע הזה פוגעני בעיניכם, לכו הביתה ותכתבו על זה פוסט זועם. זה רגע מיוחד שלא חוזר".