במציאות זה תמיד פחות זוהר. אצל רובנו, הלידה לא מתחילה בירידת מים מפוארת, אלא בכמה שעות, או אפילו ימים, של צרצורים מעצבנים, תהיות אם זה הדבר האמיתי, טפטוף שאפשר בקלות לטעות בו כדליפת שתן - מקסימום איזה פקק רירי קטן ומסכן. אבל יש יחידות סגולה שהלידה שלהן באמת מתחילה כמו סצינה צפויה מקומדיה רומנטית, עם ירידת מים שוצפת – שמגיעה תמיד ברגע הכי פחות מתאים. קבלו כמה וידויים של נשים, שמספרות איפה ומתי תפסה אותן ירידת המים שלהן.
פתאום הרגשתי מפל בין הרגליים. "בחודש עשירי – ואני לא צוחקת, באמת הייתי עשרה ימים אחרי התאריך המשוער שלי – חטפתי קריזה על בעלי בגלל איזו שטות שאני אפילו לא זוכרת מה היא הייתה. דפקתי לו ממש טנטרום של מבוגרים, כולל רקיעות ברגליים וצרחות – ובאמצע כל הדרמה, פתאום הרגשתי שיש לי מפל בין הרגליים".
מי הזיז לי את הציר? "הייתי בבדיקת מעקב הריון אצל הגינקולוג שלי, ואמרתי לו שאני מרגישה קצת צירונים. הוא בדק לי את הפתיחה, וכנראה שהזיז שם איזה משהו, כי ברגע שקמתי להתלבש (במאמצים רבים) ירדו לי המים בבת אחת. התפדחתי נורא, הייתה ממש שלולית סביבי, אבל למזלי הרופא שלי תותח ואמר לי שלא מפחידים יונה ביין, ולא מאיימים על רופא נשים בקצת מי שפיר".
שמעתם מה קרה לזאת ממשאבי אנוש? "הייתי בשבוע 37, והעברתי חפיפה למחליפה שלי בעבודה. הלכתי איתה רגע כדי לעשות לה היכרות עם הבוס הגדול, ואיך שנכנסתי למשרד שלו ירדו לי המים. למזלי הייתי עם ג'ינס הריון עבה שספג את המים, כך שהרצפה לא התלכלכה, אבל זה היה מביך נורא".
תשמרו לנו את הקינוח."היינו בארוחת ערב אצל ההורים שלי, והלכתי לשירותים. בדרך הרגשתי שהמכנסיים שלי נרטבים, וחשבתי שבורח לי פיפי לפני שאני מגיעה לשירותים, אבל כשראיתי שמטפטפים ממני מים חומים הבנתי שאלו כנראה המים, ושהם מקוניאליים, כמו שאמרו לנו בקורס הכנה ללידה. את הקינוח כבר השארנו על השולחן, וטסנו לבית חולים".
ירידת מים בעזרת נשים. "אנחנו דתיים, ולקראת סוף ההריון הקפדתי ללכת עם בעלי ואבא שלו כל שבת לבית הכנסת. כמובן שעם המזל שלי, ירידת המים שלי הייתה בעזרת נשים, והייתי צריכה לשלוח ילד ששיחק בחוץ פנימה כדי שיקרא לבעלי, כי היינו בלי פלאפונים מן הסתם".
זה לא פיפי! "בעלי רופא. המים שלי ירדו במיטה, כשישנתי, והתעוררתי בתוך רטיבות. הערתי אותו כדי שניסע לבית החולים, אבל הוא היה אחרי תורנות ואמר לי שבטח ברח לי פיפי. התעקשתי שיבדוק, והוא רחרח את המים ואז קפץ מהמיטה בצעקות: 'זה לא פיפי!'. האמת שזו יותר פאדיחה שלו מאשר שלי".
גונבת את ההצגה. "החברה הכי טובה שלי התחתנה שבוע לפני התאריך המשוער שלי, והיה לי נורא חשוב להיות שם, למרות שכבר נראיתי כמו טנק עם שמלה. קבלת הפנים עברה בשלום ודווקא היה ממש כיף, אבל כשהגעתי עד אליה לתת לה חיבוק של אחרי החופה, קלטתי שכולם מסתכלים עליי. המים שלי ירדו בחתונה שלה, כמו באיזה סרט מעפן, והיא עד היום אומרת לי בצחוק שגנבתי לה את כל הפוקוס. הלידה התקדמה ממש מהר, והבת שלי נולדה שלוש שעות אחר כך, אז לפחות לעולם לא אשכח לברך את החברה הזו ביום הנישואין".
רגע לפני הטיפ. "אני ובעלי יצאנו למסעדה, כדי לחגוג את הפעם האחרונה שבה אפשר לעשות את זה בלי בייביסיטר. אכלתי מלא, וכשקמתי (בקושי) מהכיסא והסתובבתי לקחת את התיק שלי, שהיה תלוי על המשענת, הרגשתי 'פק!' – והכל התמלא מים. זה היה הכי מביך שיכול להיות, כולם במסעדה מחאו לי כפיים, אבל לשמחתי התעקשתי לשים את התיק לחדר לידה בבגאז', ונסענו ישר משם לבית החולים. לפחות לא הייתי רעבה בלידה".
חכי עם הירידת מים, טוב? "שבוע 38, שבע בבוקר, אני ישנה על מזרון (בדיוק עברנו דירה). פתאום אני קולטת שהפיפי בורח לי, ואני עפה לשירותים. לקח לי זמן להבין שמדובר בירידת מים כי מדובר היה בזרזיף שלא נפסק. מה שהדהים אותי יותר הוא שאמרתי לבעלי שהמים יורדים, אז בוא נתקדם לכיוון בית החולים. הוא הביט בי כשמגבת על זרועו. חשבתי שהוא כזה חמוד שהוא דואג לי, אבל הוא פשוט אמר: 'אז אני רק אעשה אמבטיה זריזה ונצא, סבבה?".
לא חבל על הממתקים? "יש לי ולבעלי מסורת, כל פעם שיש לאחד מאיתנו יום הולדת - השני מעיר אותו עם קפה והפתעות למיטה. בבוקר של יום ההולדת שלי הוא הביא לי קפה וצלחת עם מלא ממתקים ועוגיות, ונורא התרגשתי. נישקתי אותו, ואמרתי לו שאני רק עושה פיפי וחוזרת למיטה לאכול ולהתפנק – אבל בדרך לשירותים המים שלו ירדו בבלופ נוראי. בעלי החמוד הזה שם את כל הממתקים בשקית, ונשנש אותם מול העיניים שלי בחדר לידה".
תלמידה טובה. "בשיעור האחרון של קורס הכנה ללידה ישבתי, והרגשתי שאני נרטבת. לא ממש קלטתי מה קורה, עד שבעלי אמר לי – המדריכה אמרה לי שכנראה שהתינוקת שלי הקשיבה ממש טוב לקורס...".
לא יולדת בלי ג'בטה."הייתי בשבוע 40, בשבוע הזה שבו מתחילים בדיקות מוניטור כל יומיים. בעלי לקח בוקר חופשי ורצינו להתחיל את הבוקר בבית קפה שסמוך לבית החולים. עשינו הזמנה והמתנו בסבלנות לאסוף את הג'בטה המושקעת שפנטזתי עליה. בזמן ההמתנה, השקיתי את כל הרדיוס סביבי. כולם התרגשו מסביבי, ונכנסו לאמוק. בעלי התחיל למשוך אותי לכיוון המעליות, אבל בדיוק באותו רגע קראו בשמי עם הג'בטה, רצתי מהר לפחמימה שלי, ועליתי ללדת. לא, זאת לא הייתה לידה ראשונה שלי".