"חשבנו שכואבת לה הבטן מהתכווצויות בעקבות הריצה"
"אחרי שטריש חזרה מהריצה היא אמרה לי שכואבת לה הבטן. חשבנו שאלו התכווצויות רגילות של אחרי פעילות מאומצת, אבל אחרי שהיא התקלחה ונחה והן לא עברו, ואפילו התחזקו. היא ניסתה לקחת משכך כאבים, וזה לא שינה שום דבר. מצאנו סידור לשני הילדים הגדולים שלנו, ומכיוון שבשלב הזה היא כבר התפתלה וצרחה מכאבים פשוט הזמנו אמבולנס ונסענו לבית החולים", סיפר ג'ון, האב הטרי. "בבית החולים חשבו שאולי היא מתחה איזה עצב בריצה, ואחר כך התחילו לבדוק אם התוספתן שלה מודלק או שיש לה אבנים בכיס המרה. אני חייב לציין לזכותם ששאלו כמה פעמים אם היא בהריון, אבל באמת שלא היה לנו מושג שזה העניין, ובכל פעם ענינו שלא".
כדי לגלות את מקור הכאב ביצעו הרופאים בדיקת אולטרסאונד, ובמקום אבנים בכליות הם נדהמו לגלות תינוקת בריאה, שהייתה נחושה לצאת החוצה. "חשבתי שאני מתה מכאבים, וכשאמרו לי שאני יולדת רק נלחצתי יותר", סיפרה היולדת הספורטיבית. "באמת שחשבתי שסיימתי עם הילדים לגלגול הזה, לא הייתי מוכנה ולא עלה בדעתי שאני בהריון בכלל". טריש הובהלה מחדר המיון הכללי לחדרי הלידה, שם הביאה לעולם את בת הזקונים המפתיעה שלה.
"היא לא הרגישה תנועות ולא סבלה מתופעות לוואי"
מירה (קיצור של MIRACLE, שם שיזכיר לה ולהוריה את נסיבות לידתה המוזרות) נולדה ככל הנראה כחמישה שבועות לפני התאריך המשוער – אמה לא זוכרת מתי קיבלה את הווסת האחרונה, ומכיוון שכלל לא ידעה כי היא הרה, לא הייתה במעקב רפואי. משקל הלידה שלה עמד על קצת פחות משלושה ק"ג, ומה שבטוח – את מרוץ חצי המרתון שלקראתו התאמנה אמא שלה הן כבר יראו בטלוויזיה, בבית.
>> הנה אחת שדווקא ידעה שהיא בהריון ובכל זאת התעקשה לרוץ מרתון
>> ספינינג בחודשי הריון מתקדמים? ברור שכן