ההחלטה שלא לנתק את חבל הטבור ("לידת לוטוס") נובעת הן ממניעים פיזיולוגיים - מתוך הנחה שכל עוד החבל מחובר, התינוק ממשיך לקבל אספקת דם מהשליה - והן מתפיסות רוחניות יותר, לפיהן המעבר של התינוק מהרחם לעולם האמיתי יהיה חלק יותר אם לא ינותק מהחבל. אדל אלן, אמא לשניים, השאירה את בתה התינוקת מחוברת לחבל הטבור במשך שישה ימים - וכתבה פוסט על החוויה.
"הבת שלי נולדה בבריכה אצלנו בבית, כשאבא שלה ואחיה בן החמש מלווים אותנו לאורך התהליך. גם אחיה הגדול נשאר מחובר לשליה במשך זמן ממושך, ומעבר ליתרונות הבריאותיים - מניעת אנמיה וחיזוק המערכת החיסונית של התינוק שנשאר מחובר לשליה - יש יתרונות רגשיים שאני ממש רואה את השפעתם על שני הילדים שלי. כשאני צופה בסרטוני לידה שבהם חבל הטבור נחתך שניות או דקות אחרי שהתינוק יוצא, בדרך כלל כשהשלייה עדיין ברחם, אני מתמלאת עצב על התינוקות, שאם תשימו לב - צורחים צרחה חדה כשחותכים את החבל. התינוקות שלי, לעומת זאת, בכו רק כדי לנשום את הנשימות הראשונות שלהם, ומיד נרגעו.
Posted by Adele Allen on Wednesday, July 15, 2015
"כדי למנוע מהשליה לפתח ריחות לא נעימים פיזרנו עליה מלח גס ועלי ורדים ועטפנו בבד מלמלה עדין, שהחלפנו לעתים קרובות. הנחנו את השליה העטופה בתוך צידנית רכה קטנה, והתניידנו איתה לכל מקום שאליו לקחנו את התינוקות - ומכיוון שממילא מדובר בימים הראשונים לחיים, אין ממש טיולים ארוכים בחוץ ממילא, ועיקר הזמן היה בבית.
"אני יודעת שיש רופאים שטוענים שלידת לוטוס מסכנת את התינוקות בזיהום, אבל מכיוון שהשליה מתייבשת מעצמה ואספקת הדם נעצרת הרבה לפני שהחבל נושר, הסכנה היא אפסית, לא יותר מהסכנה של זיהום בחיתוך לא סטרילי של החבל.
Posted by Adele Allen on Tuesday, August 11, 2015
"חבל הטבור של הבכור שלי נחתך, בסופו של דבר, אחרי הלידה (למרות שלא מיד, כאמור), אני יכולה להשוות את ההתנהגות שלו כתינוק להתנהגות של אחותו, שנשארה מחוברת במשך שישה ימים. זה כמובן לא מדעי, אבל למרות ששניהם מאוד מפותחים לגילם וערניים, הבת שלי ישנה הרבה יותר טוב מהיום הראשון, מה שאי אפשר לומר על הבכור. אני כן יכולה להגיד שאני הייתי הרבה יותר רגועה אחרי הלידה של הקטנה, ההנקה הלכה טוב יותר והרגשתי שהבונדינג נעשה מהר יותר - ואני יודעת בוודאות שגם בלידות הבאות שלי, זו מתנה של אהבה ובריאות שאני בהחלט רוצה לתת לילדיי".
>> איך כולם ראו את התינוקת שלי לפני שאני זכיתי לראותה? סיפור הלידה יוצא הדופן של אלינור