גם אם עוד לא ילדת, ואפילו עדיין לא שקלת כניסה להריון – סביר להניח ששמעת סיפורי זוועה כאלה או אחרים מחברות, אחיות, או אפילו מאיתנו. נכון שכל הריונית זוכה להבטחה חד משמעית – שברגע שהיא תערסל את התינוק הקטן בין ידיה, היא תשכח מהתהליך הארוך, המכאיב, המלחיץ והמתיש שקדם לרגע הזה. אבל זה נכון במידה, כי באמת שהיצור הרך הזה הופך ברגע לדבר הכי חשוב בעולם, אבל הגוף הנשי עבר דבר גדול, ויש נשים שממש לא מתכוונות לשכוח את זה.
הפוסט שג'ורדן קנדי בת ה-25 העלתה לפייסבוק שלה, שותף כבר קרוב ל-25 אלף פעמים. הסיבה, ככל הנראה, היא כי קנדי היא אחת שלא שכחה. היא החליטה ללכת עד הסוף עם הפרטים על הלידה שלה, במה שנראה כמו הפוסט הכי כן שאפשר לקרוא על איך זה באמת ללדת. הפוסט של קנדי לא מנסה לייפות את המציאות. היא מדברת על תנועות מעיים לא רצוניות, תפרים, והאם בן זוג אי פעם יראה אותך שוב כיצור סקסי. ללא ספק, החומרים מהם עשויים הסיוטים של אמהות מצפות.
האם לשניים מסקוטלנד העלתה את הפוסט לפייסבוק שלה, כי היה חשוב לה לתאר את החוויה של הלידה שלה. לדבריה, נמאס לה שאנשים צופים בסדרת הטלוויזיה One born every minute (המקבילה הבריטית לבייבי בום), וחווים את העניין הזה של הלידה, בצורה סנטימנטלית, מבלי לדעת את האמת המרה על התהליך.
התיאור שלה של לידה בתור "אחד הדברים הכי מגעילים שיש", ופסקה כמו "מיילדת מתנודדת וקטנה שלא ישנה במשך 35 שעות מנסה להתעסק ליד הוואגינה שלך עם חוט ומחט", הם כנראה מה שהביאו לה את כמות השיתופים שזכתה לה.
>> צילומים מהוואגינה: למה לאנשים קשה לראות לידה?
"את מתחילה את זה עם הבגדי בית היפים והנקיים שלך ונעלי בית, כולך וכולם מסביבך חיוכים, אולי אפילו מרחת קצת ליפגלוס כדי להרגיש קצת יפה", כתבה קנדי בפוסט המדובר, "ואז, כשהצירים מתחילים להיות כואבים, הנעלי בית מושלכות לצד השני של החדר. מרגע זה ואילך השיער שלך מרוח לאחור ואת לובשת תחבושת הגיינית גדולה מספיק לייבש ביצה. את מנסה כל כך חזק לשמור על הכבוד שלך, כדי שהגבר שלך עדיין ירצה אותך, למרות מה שקורה מסביב", כותרת קנדי בפוסט המדובר. "כמובן שככל שהשעות עוברות אז כל הניסיונות האלה עפים מהחלון, ואת מוצאת את עצמך שואבת משככי כאבים כמו ג'אנקית, צורחת את עצמך כדי שמישהו כבר יחתוך לך את הגרון וישים לכל זה סוף".
הפוסט לא הולך ומשתפר, וקנדי מתארת איך את יכולה פשוט לעשות את צרכייך באמצע הדחיפות. "את פשוט לוקחת את משכך הכאבים הבא כדי לחסום את הבושה", היא כותבת. התיאור של קנדי של רגע הלידה כולל את המשפט "ראש ענק שקופץ מתוכך", והיא כמובן מזכירה לכולן ש"אפילו אחרי שהפיאסקו הזה נגמר, ואת רק רוצה לקחת לעצמך כמה רגעים להירגע, את עלולה לפגוש באפשרות שפשוט יתפרו אותך. זה רגע קסום עבור אשה", היא מסכמת בסרקסטיות. קנדי אמרה לדיילי מייל ש"כן, יש קצת באזז אחרי שהתינוק מגיע, אבל מה שמגיע לפני זה הוא ממש לא דבר יפה".
עד כמה מומלץ לשמוע על הלידה לפרטי פרטים? ובכן, התשובה היא בעיני המתבונן. או המתבוננת במקרה הזה. "זה מאוד מאוד קשור במי שאת", אומרת לנו שלי פורפר-רוזן, עו"ס MA ומדריכת הורים אדלריאנית. "יש כאלו שעודף מידע מפורט עלול להכניס אותן לחרדה וללחצים אולם יש כאלו שזה דווקא עוזר להן. בעיניי הדרך הטובה ביותר היא להכין את עצמך על ידי קריאה של מה שמתאים לך ולא ללכת לקיצוניות. בעיקר חשוב להבין שכל אחת מתמודדת ומבינה את החוויה בדרכה שלה ועלייך לדעת שלכל אחת הסיפור שלה, אין לידה שדומה לאחרת ואל תצפי שהדברים יהיו אחד לאחד כפי שאמרו לך".