זהו. רגע האמת. אולי היו כמה אזעקות שווא בדרך, אולי זה קרה מוקדם או מאוחר מהצפוי - אבל רגע האמת כאן, ואת מגיעה לחדר לידה. אם הכל יהיה בסדר, מי שתהיה איתך רוב הזמן היא המיילדת - אחות מוסמכת, שעברה הכשרה מיוחדת וקיבלה רישיון לקבל לידות. כל אחת מביאה איתה את האישיות, הקסם והייחודיות שלה - בואי להכיר כמה סוגים של מיילדות שאולי תפגשי.
המעודדת. יאיי! את כבר בפתיחה 2.5! עוד מאמץ קטן ואת שם! וו-הו! המרדים ממש בדרך, רק מסיים שבעה ניתוחים והפסקת צהריים, או-טו-טו תקבלי אפידורל! איזה כיף, הנה עוד ציר! אם אלו הטקסטים שאת שומעת, כנראה שנפלת על מיילדת מעודדת, מהסוג שרק פונפונים חסרים לה כדי להפוך את חדר הלידה לרחבת ריקודים.
הצעירה. ממש צעירה. הרבה יותר ממך, הרבה יותר מאחותך הקטנה - למעשה, היא הרבה יותר קרובה בגיל לעובר שהיא מנסה להוציא ממך. היא כנראה התחילה בי"ס לאחיות בגיל 5, ואת היולדת השנייה (במקרה הטוב) שהיא מקבלת - אבל היי, לפחות היא לא תתעייף מהר.
הקשוחה. את מתפתלת, את מייבבת, את מתחננת שיעזבו אותך כבר וייתנו לך ללכת הביתה - והיא עומדת שם, בפנים קפואות (או מסננת הערות על היולדות המפונקות של ימינו) וגורמת לך להרגיש יללנית חסרת תוחלת. זה נשמע רע אבל לפעמים אלה יביאו אותך ללידה הכי מהירה רק כי תרצי שהן יעופו לך מהפנים ויפה לידה אחת קודם.
ההתערבותית. מהרגע שנכנסת היא רק מחפשת איך לעזור - ומבחינתה, לעזור משמעו לתת לך תרופות, חוקן, לפקוע לך את המים, לחבר אותך לעוד ועוד מוניטורים וכמובן, לשבת למרדים על הווריד שיבוא כבר ויגאל אותך מייסורייך. זה הזמן לשלוף את השמן ושתתחיל לעסות לך את הפירינאום.
הטבעית. מנגד, יש את האחות הטבעית - זו שתשכנע אותך לחכות עוד טיפה עם האפידורל (אז מה אם הראש עוד רגע בחוץ), שתטפטף עלייך שמנים ארומתיים ותהמהמם לך מנטרות שמאניות בשלב הלחיצות.
האמהית. אמא שלך שם, לפעמים גם חמותך - אבל יש גם אמא שלישית. היא לאו דווקא בגיל המתאים, אבל היא עוטפת, מרגיעה ובגדול מעבירה לך את החוויה הכי בנעימים שאפשר, כולל עיסוי גב וחיבוקים כל שתי דקות.
איזו יולדת את מעדיפה לעצמך?