דו"ח מעניין שכתבה ועדה שהורכבה מרופאים בכירים, עורכי דין וכלכלנים, עובדי משרד הבריאות, התאחדות התעשיינים בראשות ד"ר אורלי תיבון-פישר, והוקמה על ידי המועצה הלאומית לבריאות האישה, ממליץ על תפיסה חדשה בכל הנוגע להריון של נשים עובדות, שתפקידן דורש מאמץ גופני חריג.
על פי הדו"ח, מדובר בכ-7,500 נשים בכל שנה (מתוך 174 אלף יולדות) שתפקידיהן דורשים מאמץ פיזי - החל מלוחמות אש, שוטרות או טייסות, דרך אחיות ועד עובדות בחקלאות, זבניות, עובדות נקיון, מסדרות מדפים ועוד. לרוב מדובר בנשים מוחלשות, אבל לא רק הן. "נשים עובדות, כשהן מצויות בשלבי הריון מתקדמים, עלולות להתקשות בביצוע עבודה גופנית מאומצת, גם אם טרם ההיריון או בתחילתו הצליחו בביצועה ללא קושי" נכתב בדו"ח. "במקרים רבים, אי אפשר למתן תובענות של תפקיד, או להעביר עובדת הרה באופן זמני לתפקיד חלופי מתאים, ואז היא נאלצת לצמצם את עבודתה או להפסיקה כליל". לפי הדו"ח, "עבודה מאומצת גופנית אמנם קשה לביצוע בהריון מתקדם, אך אינה מקנה לעובדת בריאה זכות לחופשת מחלה".
כיום, עובדת שתפקידה כרוך בפעילות פיזיות תקבל הקלות מסוימות במקרה הטוב, אך כך ייצא שבמשך שלושה או ארבעה שבועות לא תבצע את עבודתה. במקרה היותר גרוע, ובהנחה שרופא אינו משקר עבורה ושולח אותה לשמירת הריון בתשלום, היא תתחיל לנצל את בנק ימי החופש שברשותה, מה שיפגע בה בהמשך אם תזדקק לו באמת.
"הוועדה מציעה גישה עקרונית של תמיכה בנשים הרות העובדות בעבודה תובענית פיזית באמצעות חופשה ייחודית בשבועות המסיימים של ההריון, עם גמישות בקביעת המדיניות בפועל: משך החופשה (מספר שבועות הריון לתגמול), "טווח תגמול" כחלק מהשכר, מקור המימון וכיו"ב", נכתב בהמלצות. "ניסיון מצטבר של רופאים תעסוקתיים מלמד שמעסיקים רבים יקבלו בברכה קביעת תקנות להסדרת הנושא, ומתן פתרון 'מדף' להעסקת נשים בעבודה פיזית תובענית גם בהריון מתקדם".
הפתרון שמציעה הוועדה כולל הגדרת הקריטריונים (לא המקצועות עצמם אלא הקריטריונים בהם צריך לעמוד) והענקת חופשה מקדמית, על חשבון הביטוח הלאומי ולא המעסיק, לאותן נשים שיעמדו בהם. במקרה זה תחליט המדינה מתי ניתן לצאת - האם רק בשבוע 38 (מתוך 40) קרי, ממש לקראת סוף ההיריון או כבר בשבוע 36, ואולי עוד לפניו. החסם העומד בפני ההמלצה הוא כמו תמיד כלכלי. על פי הערכת הוועדה, מדובר בסכום המגיע לכ-10 מיליון שקל בשנה עבור הוצאה מוקדמת של כל אותן נשים לשבוע אחד, טרם הלידה. בהנחה שהמדינה תחליט על מספר שבועות גבוה יותר הסכום יעלה בהתאמה, עד כ-40 מיליון שקל בשנה, סכום לא גבוה במונחי תקציב מדינה.
עד עתה, על אף שהועדה החלה להתכנס לפני שלוש שנים, והדו"ח פורסם כבר ביולי 2015, עוד לא נערך בו דיון במשרד הבריאות, או הכלכלה, וגם לא בכנסת. בקצב הזה חוששת הועדה כי מסקנותיו עלולות להיגנז.
המועצה הלאומית לבריאות האישה הוא גוף חיצוני שהוקם על מנת לייעץ ולהשפיע להנהלת משרד הבריאות בתחום זה, תוך קיום שיתופי פעולה עם מועצות לאומיות נוספות בממשקים הרלוונטיים.
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), לשעבר יו"ר הוועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי מסרה כי "המועצה הלאומית לבריאות האשה אינה עמותה פרטית ומסקנותיה מחייבות. אני קןראת לשר הבריאות לאמץ אותן במלואן. יש לעגן זאת גם בחקיקה ובכוונתי להגיש בקרוב הצעת חוק ליישום מסקנות הדו"ח כדי לאפשר לאותן נשים את חופשת הלידה לה הן זקוקות. זהו צעד משמעותי בדרך הארוכה לשוויון בכלל, ולנשים הרות בפרט. הנשים שעובדות בעבודות הדורשות מאמץ פיזי הן לרוב נשים מוחלשות ולכן הצורך לשמור על זכויות הלידה שלהן הוא הכרחי יותר".
הכתבה פורסמה לראשונה ב-TheMarker
>> כמה שעות תבלו בחדר מיון ואיזה בית חולים קיבל את הדירוג הגבוה ביותר?
>> "משפחה זה אבא אמא וילדים - לא שני אבות וילד": המחליף החדש של ינון מגל