רק בבדיקת הדם החמישית, סיגלית בן שטרית (37) האמינה שהיא בהיריון. "תמיד הייתי צריכה לעבור גרידות וזה מתסכל. כבר שנים רבות אני מנסה להיכנס להריון אבל הפעם זה הצליח. עברתי 13 גרידות, והשבוע הכי מתקדם שהגעתי אליו היה שבוע 13", היא מספרת.
במשך 20 שנה מנסה בן שטרית להביא ילד לעולם וחווה תסכול אחרי תסכול. הפעם הצליחה לשאת ההיריון עד תומו, וילדה לאחרונה את בנה ליאור.
בן שטרית מספרת שהחוסר הצלחה בהריונות השפיע רבות אפילו על מערכות יחסים שחוותה. "אני גרושה למרות שהתחתנתי כבר בגיל 22. הוא אמר לי שהוא לא מבין איך אני לא מסוגלת להחזיק את העובר. אף אחד לא הבין למה אני לא יכולה להחזיק הריון. אחרי זה הייתי עם בן זוג אחר שנכנסתי להריון והייתי מאושפזת חודש וחצי בשמירת הריון ונפל", היא אומרת בשיחה עם mako.
"ככה היה לי כל ההריונות. זה קשה שכל פעם הייתי צריכה לעשות גרידה. בכיתי המון ולא רציתי להתעורר. ממש סבלתי מדיכאון שאין לי ילד. ראיתי את כולם עם ילדים, ורציתי שגם לי יהיה. אני עובדת בסופר ורואה הרבה ילדים וכל פעם אני אומרת לעצמי שאני גם רוצה, וזה צבט לי את הלב".
בן שטרית הייתה אמורה להתחתן עם בן זוגה, אורן שמיס, אך היא מספרת שבגלל הקורונה הכול נדחה. "היינו אמורים להתחתן לפני שנה. קנינו בית בדימונה. כבר אמרנו שנתחתן ברבנות וזהו. תכננו את הכול אבל בדקה ה-90 הכול נסגר. בדיוק התחיל הקורונה והתחיל הסגר הראשון. כל הזמן אמרנו שהילד יהיה טיפה יותר גדול אנחנו נתחתן. מספיק יש לנו אוצר כזה יפה. אורן תמך בי ועזר לי רבות במהלך ההיריון. הוא מבסוט, הוא גם גרוש, ואין לו ילדים מהאישה הקודמת, הוא לא האמין שאצליח ללדת הפעם עד שראה שליאור דומה לו שתי טיפות מים".
על סף בכי וכאב בן שטרית מספרת בשיחת הטלפון כי כבר היו פעמים שעמדה להתייאש. לאחר שנים של ניסיונות פנתה סיגל למנהל מחלקת יולדות ג' והמרפאה לאיבודי הריון חוזרים בבית החולים סורוקה פרופ' אשר בשירי. אחרי ששמעה על שלל סיפורי ההצלחה של נשים אשר חוו מצב דומה.
"זה לא קל לעמוד בכל כך הרבה ניסיונות. פרופסור אשר בשירי אמר לי שאסור להתייאש. ואמר שאמשיך עד שאצליח. על כל דבר קטן שהייתה בעיה ישר הייתי מתאשפזת. התאשפזתי המון בהריון. הקאות, התייבשות, צירים מוקדמים לפני הזמן במשך כשלושה שבועות. יש לי משהו במערכת הדם שגורם שהדם נקרש בתוך הרחם, סכרת ואסטמה והייתי צריכה יותר שמירה ועזרה. אני כבר חושבת על הריון הבא ופרופסור בשירי גם המליץ, הוא אמר שכדאי עוד כשבעה חודשים. מרוב כל ההפלות גם שאשפזו אותי היו פעמים שברחתי, אני שונאת את בית החולים כבר לא רציתי להיות שמה. אבל דאגו לי שם להכול".
סיגלית מבקשת לפנות לנשים אחרות שלא מצליחות להיכנס להריון ומבקשת מהן לא לוותר. "אני רוצה לתת לנשים אחרות מוטיבציה, שהכול אפשרי. גם להיכנס להריון וללדת. למרות שעברתי 13 הפלות ולא התייאשתי. התחושה עכשיו היא אחרת שיש לי עכשיו ילד, זה נותן תקווה להכול. צריך להגיד לעצמנו שאנחנו נשים, אנחנו מסוגלות להכול. ולמרות שאני בת 37 וחצי אין גיל שהוא מאוחר, מתי שנותנים לך מתנה כזו תקבלי אותה באהבה בכל גיל".
ד"ר ענת רבינוביץ, מומחית בהמטולוגיה בבית חולים סורוקה, מסבירה שבמרוצת התקופה עברה סיגלית הזרקות של נוגדי קרישה, בדיקות מעבדה ובדיקות נוספות. "אין ספק ששיתוף הפעולה של המרפאה ההמטולוגית יחד עם המרפאה למניעת אובדני היריון מסייעים לנשים להצליח בהיריון ובלידה. אני שמחה לפגוש נשים שטופלו אצלנו ואחרי עשרות שנים שלא הצליחו להביא ילד לעולם מגיעות אלינו שוב בהיריון הבא".
"בשונה מאי פוריות, הפלות חוזרות זו תופעה ששונה מאישה לאישה ויש להתייחס להרבה דברים נוספים כמו: הרגלים, אורח חיים, הפחתת סטרס ובתוך זה איזון תרופתי מדויק ככל הניתן כולל התייחסות לרקע הבריאותי של האישה", מסביר פרופ' בשירי. "אין לי ספק כי שיתוף הפעולה של המטופלת עם הצוות הרב מקצועי חשובים להצלחת התהליך. כשלאורך כל הדרך אנו מלווים אותה ליווי מקצועי, רגשי, מלא אהבה והכלה, שמחה לראות שסיגלית הצליחה ואני מאחל לה אושר רב ונחת מהילד".
בהריון או אחרי לידה? מזל טוב! באפליקציית איזי ריכזו את כל מה שחשוב לדעת: