"שתי לידות ברצף זה שיא שלי"
ספרי על הלידה הראשונה שתמכת בה.
"זו הייתה לידה ראשונה של זוג מקסים. ממש ספרתי את הדקות עד שהאישה תלד כדי שאוכל להגיד כבר שליוויתי לידה. הלידה הייתה ארוכה ומאתגרת אבל העשירה אותי כדולה וכאשת מקצוע. עד היום אני זוכרת כל פרט בלידה החל מהשעה בה קיבלה היולדת אפידורל עד התחושה שמילאה אותי כשהתינוק נולד. הפתיחות של צוות המיילדות הקסימה אותי, ומאותה לידה החלטתי שתמיד אדאג שהקשר ביני לבין המיילדת יהיה מיטבי בזמן הלידה כדי לסייע ליולדת בתחושת הביטחון שלה בחדר לידה".
מה הייתה הלידה הכי ארוכה שליווית?
"זו הייתה לידת לנל"ק (לידה נרתיקית לאחר קיסרי) שנמשכה 20 שעות. באמצע הלידה שלה, קיבלתי טלפון מיולדת אחרת שירדו לה המים. למזלי הטוב הספקתי ללכת הביתה, להתקלח, לאכול ולגשת לאישה השנייה. יצא שהייתי 3 ימים ברצף בחדרי לידה וישנתי על כסאות. שתי לידות ברצף זה שיא שעוד לא יצא לי לחזור עליו".
ומה הכי קצרה?
"היא ארכה שלוש שעות, וזו הייתה לידה שנייה עבור האם. היולדת ואני הגענו לחדר לידה יחד כשהיא הייתה בפתיחה של 8 ס"מ. תוך שעה מהרגע שהגענו נולד התינוק. נשארתי אתה בחדר ההתאוששות עד שעברה לאשפוז במחלקת יולדות. זו הייתה לידה מרגשת ומקסימה".
רגע אחד מצחיק במיוחד:
"האמת שתמיד מצחיק איתי בלידות. אני יכולה לספר על רגע אחד מהלידה האחרונה שליוויתי: בזמן הצירים, הבעל ניסה להרגיע את האישה והתחיל להקריא סטטוסים מצחיקים. לזכותו ייאמר, שזה עבד וזה הצחיק את כולנו".
רגע אחד קשה במיוחד:
"אישה יקרה שליוויתי בניסיון ללנל"ק שלא צלח. האישה נכנסה לניתוח קיסרי שממנו כמעט ולא יצאה בחיים. הניתוח הסתבך והאישה הייתה מאושפזת בטיפול נמרץ שבוע לאחר מכן. בכיתי באותו לילה של הניתוח כמו שלא בכיתי מעולם והתפללתי כמו שלא התפללתי בחיי. זה המקרה הכי קשה שחוויתי כדולה וכאדם. היום האישה המדהימה והתינוק המקסים בריאים ושלמים. את הלידה שלה אני לוקחת איתי תמיד והיא מזכירה לי כמה החיים שלנו שברירים ושלכל החלטה יש השלכות תהומיות".
"אין דבר כזה. התנאי היחיד שלי לזוגות שאני מלווה הוא שלא קיים 'לא נעים לי'. אם היא רוצה שאצא, אם היא רוצה סוכריה, אם היא רוצה שאכנס אתה למקלחת - הכול נראה לי לגיטימי וראוי בזמן לידה".
ספרי על הלידה שלא תשכחי בחיים:
"הלידה של החברה הכי טובה שלי, זו הייתה הלידה שבזכותה נעשיתי דולה. הייתי בהריון, עייפה מאוד, אבל נשארתי בפוקוס חד לאורך כל הלידה כי היה לי ברור שזו הלידה היחידה שאמא של החברה תהיה בה, מכיוון שהסרטן כבר התחיל לנצח את גופה. זו הייתה לידה מרגשת ברמות שאני לא יכולה לתאר. כשהתינוק נולד בכיתי כמו שלא בכיתי בלידות של הילדות שלי, ברמה כזו שהייתי צריכה לקחת את עצמי הצידה להירגע. הלידה הזאת מקודדת אצלי כבר שלוש שנים בראש כלידה הכי מרגשת שהייתי בה".
העבודה שלך עושה לך חשק להביא עוד ילדים?
"אני אמא לשתי בנות ואני ארצה עוד ילדים משלי, כשהעת הנכונה לי ולבן זוגי תגיע. בינתיים אני מתמקדת בלעזור לאחרות להפוך לאמהות. זה ממלא ומספק אותי מאוד כרגע".
"אחרי לידה שארכה שלושה ימים, ישנתי שבוע"
ספרי על הלידה הראשונה שתמכת בה.
"אני זוכרת את הרגע שבו נכנסנו לחדר לידה אחרי כמה שעות שטיילנו בחוץ כדי להעביר צירים כואבים ותכופים, והמיילדת דיווחה שאנחנו בפתיחה 7. אני זוכרת שהיא ביקשה אפידורל, אבל המיילדת אמרה לה שעוד רגע היא יולדת. הדהים אותי לראות את הראש יוצא החוצה, ואת המהירות שבה המיילדת מתירה את חבל הטבור שהיה כרוך בסיבוב אחד סביב ראשו של התינוק, והבכי הקסום שנשמע בחדר של חיים חדשים. אין נפלא מזה!"
מה הייתה הלידה הכי ארוכה שליווית? "היא נמשכה שלושה וחצי ימים. היה ניסיון לזירוז הלידה בשבוע 37 בגלל חשד לרעלת, ולכן זה לקח הרבה מאוד זמן. בהתחלה היינו מרוממות רוח, היולדת הייתה אם יחידנית, כך שהייתי כל עולמה שם. הלידה אף נכנסה לתוך שישי ושבת, ויצא שהדלקנו נרות בחדר לידה. היה בזה משהו מאוד קסום. ככל שנקפו השעות, ואף הימים, התעורר ייאוש רב והתפקיד החשוב שלי היה בעיקר להרים אותה. כעבור יום וחצי, הגיעה חברה טובה שלה 'לשמור עליה לשעה, בזמן שאני שמתי ראש על הספספלים בחוץ. אחרי הלידה, ישנתי איזה שבוע וחצי".
ומה הכי קצרה? "זו הייתה אישה שליוויתי אותה במהלך סוף ההיריון. ליוויתי אותה עם הצירים בבית עד ירידת המים. כשירדו המים, מיהרנו לבית החולים והגענו תוך רבע שעה. בזמן שאני מעסה אותה ומחזיקה לה את התיקים, היא ניסתה לטפס על המיטה, והראש כבר היה בחוץ. לפעמים אני מצטערת שאין לי 8 ידיים".
רגע אחד מצחיק במיוחד: "שהיולדת תפסה את שתי ידיי באמצע ציר ארוך וחזק ולא שחררה. ובמקביל, אני מנסה עם אחת הרגליים שלי לקרב את תיק השמנים כדי לעסות לה את הגב. בן זוגה קלט אותי מהקצה של החדר והתחיל לצחוק בלי הפסקה, ואז כולנו נגררנו לצחוק של כמה דקות ארוכות".
"הייתה לי לידה שהתינוק נולד, וכולם המתינו בהתרגשות לשמוע את הבכי אך זה לא קרה. תוך שניות, היה ברור שצריך להנשים אותו. החדר התמלא באנשי צוות שהביאו מכשירים, ורק אני נשארת לצד היולדת שהסתכלה עליי במבט קפוא, רגע לפני שהיא מתחילה לזעוק. תודה לאל לאחר כמה שעות התינוק חזר לנשום בכוחות עצמו".
מה הבקשה הכי מוזרה שביקשו ממך בזמן לידה?
"יולדת שביקשה ממני להביא לה אקונומיקה אחרת היא לא נכנסת לשירותים".
ספרי על הלידה שלא תשכחי בחיים:
"קיבלתי טלפון על ירידת מים. קבענו שהאישה תצא לכיוון בית החולים (שנמצא מספר דקות מביתה) וניפגש שם. תוך כדי שאני מתארגנת ליציאה, אני שומעת את הבת שלי משתעלת בקול מחריד, היא רצה עד שאיבדה את ההכרה. ראיתי ביד שלה חתיכה של מלפפון חמוץ והבנתי שחתיכה ממנו נתקעה לה בגרון - זרקתי הכול מהידיים והתחלתי לעשות לה היימליך. אחרי דקות ספורות שנמשכו נצח, היא חזרה לנשום. אחרי 20 דקות, החלטתי שאני חייבת ללוות את הלידה הזו למרות הקושי ולא קראתי לדולה המגבה שלי . ההחלטה הייתה נכונה עבורי, הייתי זקוקה לראות חיים חדשים מגיעים לעולם כפי שקיבלתי מחדש את חייה של בתי".
העבודה שלך עושה לך חשק להביא עוד ילדים?
"שאלת השאלות! הרגעים של אחרי הלידה, ההנקה הראשונה, הריח שלהם ואותו בונדינג ראשוני אכן גורם לי לרצות בכל פעם מחדש עוד ילד. אבל הבטחתי לעצמי שלא כרגע, כי הבנות שלי בגילאים מאוד קטנים ואני נהנית כרגע מהלילות שבהם אני ישנה (כשאני לא מלווה לידה בלילה)".
"לפעמים לא לעשות כלום היא העזרה הכי גדולה ליולדת"
ספרי על הלידה הראשונה שתמכת בה
"ליולדת, שהייתה זו לידתה הראשונה, היה קושי עם מגע וכשהבנתי שלא אוכל לעשות לה עיסויים או רפלקסולוגיה - נבהלתי. היא הייתה אישה מדהימה שהייתה זקוקה לי כדי להתחבר לכוח שלה על מנת ללדת ללא אפידורל, כפי שרצתה. בסופו של דבר, רקדנו ריקודי בטן ביחד, המצאנו תפילות ושירים לעובר ולחוזק שלה והפעלנו דמיון מודרך. כשהמיילדת הגיעה ואמרה שהיא בפתיחה מלאה, היולדת ביקשה ממני לשבת על הכורסא לידה. כל כך רציתי לאחוז בידה, לנגב את פנייה, ללחוש לה מילות עידוד. אבל היא רק רצתה שאשב על הכורסא ולא אזוז. היה לה חשוב להביט בי. ישבתי כך על הכורסא, חסרת אוויר, דוחפת יחד איתה, עד לבואה של התינוקת המתוקה. היא לימדה אותי שלפעמים לא לעשות כלום היא העזרה הכי גדולה שניתן להגיש לאישה בלידה".
מה הייתה הלידה הכי ארוכה שליווית?
"היא נמשכה שני לילות ושלושה ימים תמימים, ולא משתי ממקומי. שלושה ימים של עיסויים, מקלחות, דמיון מודרך, דיבור, הומיאופתיה והרבה כימיה – אבל דבר לא זז. לבסוף, הרופא נכנס ואמר שיהיה צורך כנראה בניתוח קיסרי. בשלב הזה הבנתי שזה הזמן להיות פחות עדינה ויותר אסרטיבית. אמרתי ליולדת שהיא צריכה לקחת החלטה לגבי הלידה שלה: קיסרי או ואגינלי. לא אפשרתי לה להתלבט או לענות. ביקשתי בצורה ברורה שתעצום את עיניה. תדמיין את התינוק שלה ותיקח החלטה עם עצמה. אנחנו נדע לפי המוניטור. תוך שעה התינוק היה בחוץ, בלידה ווגינאלית".
ומה הייתה הלידה הכי קצרה?
"שעה. הגענו לחדר לידה עם פתיחה של 5 ס"מ. עברנו מוניטור בקבלה, הכניסו אותנו לחדר לידה והיולדת הודיעה, התינוק כאן! אני לוחצת! וכך התינוק פשוט החליק החוצה מגופה".
רגע אחד מצחיק במיוחד.
"ליוויתי יולדת בלידה שנייה. היא ביקשה ללדת ללא אפידורל. הגענו לחדר לידה בפתיחה של 6 ס"מ. והיא מיד ביקשה אפידורל. תוך כדי שהמיילדת מכינה את עירוי הנוזלים, היולדת אמרה שהיא מרגישה צורך עז לשירותים. המיילדת מיד זרקה את האינפוזיה, לקחה כפפות, והתינוקת פשוט שחתה עם המים החוצה לעולם. המשפט הראשון של היולדת היה: 'אבל רציתי אפידורל'.
רגע אחד קשה במיוחד
"הכול הלך מקסים, לידה ראשונה, התקדמות טובה, ללא אפידורל, היולדת הגיעה לשלב הלחיצות, ואפילו אפשרו לה ללדת בכריעה, כשאני יושבת מתחתיה בכדי שלא תיפול לרצפה. ואז התינוק נולד ללא בכי וללא תנועה. המיילדת מיד חתכה את חבל הטבור, שמסתבר שהיה קצר מידי, לקחה את התינוק והחלה בפעולות החייאה. זו הייתה חצי דקה הכי קשה בחיי. היה שקט מוחלט בחדר הלידה. כולנו חיכינו במתח לשמוע אותו בוכה. ואכן לאחר חצי דקה הוא החל לבכות. היום הוא ילד נהדר ובריא בן 3".
זה עושה לך חשק להביא עוד ילדים?
"האמת שלא. אני מאוד נהנית להיות שם, לחוות איתן את חווית הלידה, לתמוך בהן לאורך כל הדרך - לפני תוך כדי ואחרי, ולחזור לילדיי שלי. באתי לתחום מתוך בשלות ומתוך ידיעה שאני סיימתי את מסעי כאישה המביאה עוד ילדים לעולם ועכשיו תורי להיות שם בשביל אותן נשים שכרגע זו משימתן בעולם".
>> "רוב היולדות בישראל לא יכולות בלי אפידורל"
>> לידה בשידור חי: "עולם, אישתי יולדת"
הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים