זה היה ההריון החמישי של הודיה סילהוב, בת 27 מפתח תקווה. אבל גם בעלת ניסיון כמוה יכולה לפספס את הסימנים המקדימים ללידה. וכך הגיעה בשעה 8:00, בלי חשד, למרכז לבריאות האישה בעירה, עם תלונה על לחצים בגב התחתון.
"לא רציתי לנסוע סתם לבית החולים ולחזור הביתה. יומיים קודם לכן נבדקתי אך אפילו לא הסכימו לקבל אותי במרפאה מרוב שהיה עמוס", היא מספרת. "אבל הכאבים לא הרפו".
למודת ניסיון, סילהוב ביקשה מיד להיבדק, והופנתה היישר אל המוניטור. אחרי חמש דקות של שכיבה על הגב, הכאבים הפכו לבלתי נסבלים. אלא שגם הצוות לא הבין לגמרי מה מתרחש מולו, והמשיך בבדיקה.
סילהוב המתינה שעה נוספת לבדיקה אצל הרופא. כשזה הגיע התבררה האמת: היא נמצאת בלידה מתקדמת. סילהוב לא אהבה את מה ששמעה.
"הרופא אמר לי שהוא מזמין אמבולנס אבל אני נכנסתי להתקף בכי. עבר לי סרט שחור בראש והייתי בלי בעלי. התנגדתי ללידה, פחדתי, חששתי. התקשרתי לבעלי וביקשתי ממנו שיעזור לי. הוא היה בבת ים בעבודה. זוהי לידה חמישית שלי, ופחדתי שיפספס סתם יום עבודה אם אני לא באמת יולדת".
אחרי הבדיקה עברה סילהוב לחדר של האחות, כדי להמתין לאמבולנס. שם, מבחינתה, השתנה הכל. "הכרתי את המלאכית ששמרה עלי. באותו רגע נכנסה אחות חדשה, שירה שמה. היא התחילה ללטף אותי, להרגיע אותי, ואמרה שעדיף ללדת פה ולא באמבולנס".
האחות, שירה הלר, מנהלת הסיעוד במרכז בריאות האישה של שירותי בריאות כללית, מספרת שמרגע שהשכיבה את סילהוב על המיטה, היא לא עזבה אותה לרגע אחד. "היה לי חשוב שתדע שהיא לא לבד ושהיא בידיים טובות, הרגעתי אותה ואמרתי לה שיהיה בסדר ושהצוות כאן בשבילה. עדכנתי אותה שאני מיילדת בהכשרתי עם ניסיון בחדרי לידה".
בינתיים סילהוב הזעיקה את בעלה, ועוד התלבטה אם לבקש ממנו להגיע לקופת החולים או לבית החולים בילינסון. למזלו, הוא הגיע למקום הנכון. "בשנייה שהבעל נכנס למרפאה יילדנו את המטופלת יחד עם ד"ר עדי בורוביץ, רופא נשים מומחה וד"ר יפעת אטיאס, מומחית לרפואת ילדים", מספרת הלר. "תינוק יפיפה בלידה טבעית אמיתית . לידה היא תמיד מרגשת אך במיוחד כשמתרחשת במקום לא צפוי. עם הגעת האמבולנס פונתה לבית החולים לקול תשואות המטופלים בחוץ".
סילהוב עדיין נרגשת גם היא. "הרגשתי שאני יכולה לסמוך על שירה. לקחו סדין של מיטה ועטפו את מיכאל שרק נולד. בינתיים הגיעו ממד"א והם הביאו לי שקית חימום לשמור על חום הגוף שלו. זה היה כמו בסרטים ממש. בלידות בעבר הייתי עם אמא שלי וחמותי אבל המילים של שירה הרגיעו אותי נתנו לי כוחות ובזכותה הצלחתי לעבור את הלידה בשלום".