עם כל אמצעי הזהירות והנהלים המדוקדקים, לפעמים מתרחשות טעויות טרגיות, ותינוקות מוחלפים - אפילו בארץ. הסיפור שלפנינו התרחש לפני שנה באל-סלבדור שבמרכז אמריקה. מרסי קסנלס, שחזרה למולדתה לקראת הלידה וילדה את בנה הבכור בניתוח קיסרי חירום, הרגישה מיד שמשהו לא בסדר - אבל רק שנה לאחר מכן קיבלה את התינוק שיצא מרחמה.
"הבן שלי נולד פג, בניתוח חירום", סיפרה מרסי בראיון ל"וושינגטון פוסט". "היו צריכים לקחת אותו מהר לפגייה לבדיקות וטיפולים, ונתנו לי אותו רק לשנייה אחרי שהוציאו אותו - אבל הספקתי לראות שיש לו את האף המחודד שלי ואת העיניים הכחולות של בעלי".
אחרי שמצבו של התינוק התייצב, הביאו אותו האחיות למיטתה של אמו, שהתאוששה מהניתוח המורכב - אבל למרות ההתרגשות והכאבים, מרסי הרגישה מיד שמשהו לא בסדר. "התינוק שהביאו לי היה כהה יותר, הוא נראה שונה. פשוט ידעתי שזה לא אותו תינוק שראיתי יום לפני כן".
מרסי ובעלה דיווחו מיד לצוות על הטעות, אבל אף אחד לא הסכים להודות בבלבול. בני הזוג שוכנעו שזה התינוק שלהם, בחרו את שמו - ג'ייקוב - ולקחו אותו בחזרה לדאלאס, טקסס, שם הם מתגוררים. במשך חודשים ארוכים מרסי טיפלה בג'ייקוב במסירות ואהבה אותו בכל לבה - אבל הספק המשיך לנקר בה.
כשהיה ג'ייקוב בן ארבעה חודשים, החליטה מרסי לעשות מעשה. כדי להתמודד אחת ולתמיד עם החששות, היא נרשמה לביצוע בדיקת רקמות, למרות החששות והאשמה הכבדה שחשה בגלל החשדות שהטריפו את דעתה. "הרגשתי שאני בוגדת בבן שלי, אבל לא הצלחתי להפסיק לחשוב על ההרגשה הזו שהייתה לי, שזה לא הוא באמת". כשהגיעו תוצאות הבדיקה, התאמתו חששותיה. התוצאות הראו סבירות של פחות מאחוז אחד שג'ייקוב הוא בנה, ובמילים אחרות: התינוק שגידלה באהבה פשוט היה שייך למישהי אחרת. "נפלתי על הרצפה כששמעתי, לא יכולתי לעכל מה קורה".
מרסי ובעלה יצרו קשר עם צוות בית החולים באל סלבדור, שהפעם, נוכח התוצאות החד משמעיות של הבדיקה, לא יכלו להכחיש את ההחלפה. אבל גם לאחר שהמשפחה שקיבלה את התינוק הביולוגי של מרסי ושאת תינוקה קיבלו היא ובן זוגה, נכונה לבני הזוג עוד מערכה, והפעם מול רשויות ההגירה בארה"ב, שסירבו בתחילה להכניס את התינוק החדש - מוזס - למדינה. רק השבוע, תשעה חודשים אחרי שקיבלו את בנם בחזרה ושנה מאז הלידה - הגיעו שלושת בני המשפחה בחזרה הביתה.
בראיון לרדיו BBC, מספרים ההורים על הרגע בו נאלצו להשיב את ג'ייקוב, התינוק שגידלו במשך שנה ולקבל את בנם הביולוגי, מוזס. "בקושי היה לנו זמן להיפרד מג'ייקוב ולומר לו שלום. לקחתי את כל הבגדים שלו, והבאנו אותו למשרד. ואז, ברגע העצוב הזה כל כך - קיבלנו את בננו וזה היה רגע מאושר. לקחנו את מוזס הביתה. זכיתי להניק אותו ללא כל בעיה. הוא הסתגל במהרה. הוא היה מדהים, רגוע, שלו ומאוד שמח".